הכל התחיל ביום שלישי ,
אני וא' נפגשנו בת"א . הלכנו לשתות בבר , אני הרי מתגייסת למחרת ( רביעי ).
ונכנסו לבר קוקטיילים באקראי , אני לא בחורה של קוקטיילים..מעולם לא שתיתי קוקטייל ,
תנו לי בקבוק ויסקי אני יורדת עליו .
ובכל זאת הרשת לעצמי הפעם להתפנק בכוס קוקטייל , לא רע בכלל , טעם מאוד מעניין .
שתינו , דיברנו , הלכתי רגע לשירותים להוריד את התחתונים , הבאתי לו אותם בהפתעה ונפרדנו לשלום , הוא הביתה ואני .. אני לחברה שלי מ' שגם א' הייתה אצלה , שתיהן התארגנו ללוות אותי לתל השומר למחרת .
הייתי אצלהן ממש 5 דקות וגירד לי הראש , אמרתי לא' "אולי תבדקי שאין לי כינים ", בדקה , אין כלום ..מ' ליוותה אותי לתחנה הביתה והתחילה להתבכיין שאני עוזבת אותה והולכת לצבא ..לא הכי התייחסתי לאמירות שלה, "ואיי ממש מגרד לי איפה שהשרשרת" אמרתי .
מ' שאלה אם אני שמתי בושם עליה , כן עניתי , "אז זו הסיבה , עדיף לא לעשות את זה " . מ' אמרה .
עליתי על האוטובוס , השעה כבר רבע לחצות . אני צריכה לקום מוקדם מחר !
כל הנסיעה אני מגרדת את הראש , אין מצב שאין לי כינים , כנראה היא לא בדקה טוב .
הגעתי הביתה , חצות , כולם ערים , אוכלים .
מניחה את התיק , "אמא, חייבת לבדוק לי את הראש , מגרד לי " .
"בעצם גם הצוואר מגרד לי ".הוספתי .
"לכי לחדר ותתפשטי".אמא אמרה .
הלכתי לחדר הורדתי את החולצה ... "אמממאאאאאאאא" . צעקתי ."בואי לפה".
אני מכוסה כתמים אדומים , פריחה , בכל הידיים , בבטן, בצוואר. .
אמא נכנסת לחדר רואה את זה ובפשטות אומרת את מה שכבר הבנתי , "אלרגיה ".
אבל לי ?! אלרגיה ? למה ? מעולם לא היה לי ! אני אוכלת ושותה הכל ! בעצם ..
הקוקטייל ...
הכי הגיוני שזה יהיה ממנו,היו שם פירות שלא הכרתי .
ועכשיו כולם התכנסו מסביבי בחדר , והשאלות מתחילות ..."איפה היית ? מה אכלת ? עם מי היית ? במי נגעת?"..
הם לא יודעים שיש לי חבר , אז אמרתי שעם חברות בבר , ומקוקטייל כנראה .
יאללה למיון .
ברגל .
אין מספיק כסף למונית .
כבר השעה מאוחרת , למחרת יש לי יום גיוס ..ואני במיון .
לא התכוונתי לדחות את הגיוס שוב , אני לא אסיים ככה צבא לעולם .
ובכן , הרופא הגיע , קיבלתי שתי זריקות אחת בטוסיק :(
והייתי צריכה להישאר שם עוד כמה שעות לפיקוח .
הגיע עוד רופא אחרי שעה , בערך באחת וחצי או שתיים ופשוט שאל כמה שאלות .. שליד אבא שלי , העדפתי לא לענות .. אבל לא הייתה לי ברירה .
"בעיות רפואיות ?"
"לא".
"לוקחת כדורים על בסיס קבוע ?"
"לא".
"שותה "?
"מעט".
"מעשנת?"
ובכן ההורים שלי לא יודעים שאני מעשנת ,ליתר דיוק הם לא בטוחים בזה .
אבא שלי עומד ליד המיטה ומחכה לתשובה שלי המבט של הניצחון שלו הורג אותי .
"לא". עניתי והתחלתי לצחוק. גם אבא שלי צחקק.
"כן" . שיניתי את התשובה שלי ושוב צחקתי .
"אז כן או לא?" הרופא גם התחיל לצחוק .
"כן , כן ". חזרתי על זה שוב בלית ברירה.
לא רציתי שזה ייוודע ככה .. אבל אם כבר נאחס, אז עד הסוף לא ?!
לפני שהרופא יצא עוד הוסיף הערה , "בכללי עדיף לא לעשן ולא לשתות , זה לא בריא".
חתיכת בן זונה.
אבא שלי היה עייף כבר וזה היה ניכר בפניו .
אמרתי לו "לך , כשאני אשתחרר אני אתפוס מונית הביתה " .
"לא , מה פתאום אני כאן , תכף משחררים אותך ונלך".
הוא הלך לבדוק כמה זמן אני עוד אשכב, וגילה שלא הולכים בקרוב ..
הוא גם צריך לקום מוקדם להסיע אותי . גירשתי אותו לבסוף .
ב4 וחצי בבוקר קראו בשם שלי , לשחרר אותי , נתנו לי מרשם , הורידו לי את הפרפר , והלכתי לדרכי .
רציתי לתפוס מונית , אבל לא עברה אפילו אחת , העדפתי כבר ללכת ..
הגעתי הביתה , ונפלתי למיטה .
עוד שעתיים צריכה לקום לגיוס ...