החיים "בפנאן"

אני לא שקטה , אני לא יודעת כבר מה לעשות .

זאת הייתה נטישה הדדית .

נטישה בזמנים הכי קשים, לשנינו .

אבל אני מרגישה הכי אשמה , כי אני אמרתי לו " אני לא רוצה לשמור על קשר " .

הוא עוד הוסיף " אם משהו , תמיד יש לך אותי "..

אני לא אמרתי את זה , אבל אני כן רוצה לדעת אם קשה לו , 

אני רוצה להיות שם בשבילו אם הוא צריך .

אבל ..

אני מפחדת .

כל כך מפחדת שזה יכאיב לי . 

אני מתמודדת עם הפרידה כל כך טוב , וזה מפחיד אותי .

אני רוצה לשלוח הודעה , להתקשר , לדבר..

אבל אני גם לא רוצה .

אני נלחמת עם עצמי , על עצמי . 

ולא ברור לי מהו המהלך הנכון . 

אני דואגת לו ..

מצד שני , אני צריכה לדאוג גם לי .

ולדאוג לי זה אומר לא להכאיב לעצמי ,ולזרוע מלח על הפצעים .

אוף , איפה השקט שלי ?! 

איפה אתה ??