החיים "בפנאן"

 "בואי נו , יהיה כיף מבטיחה, נלך שלושתנו אני את ומ' ". היא אמרה לי .

"מ' עסוקה היא לא תבוא ,ואת יודעת שלא אהנה איתם ". 

"נו רק נבוא נעשן , נשתה, נרקוד,ים ,נאכל ונלך ."

"את יודעת שזה לא יהיה ככה , ושלא יהיה לי כיף, אני לא אוהבת את החברים שלו ואת חולה עליהם. " 

"טוב אז אני אשאר לבד בבית ואשתה לבד ,זונה  ".

לא הגבתי יותר .

אני לא יכולה להנות בחברתם ובכללי בחברת אנשים שאני לא מכירה ,

תמיד יהיה להם משהו לומר עליי ,תמיד אראה מוזר בעינייהם .

כמובן שגם להיות עם בגד ים זה לא שיא בשבילי , ופחות נוח לי ללבוש אותו .

תמיד ארגיש אאוטסיידרית בזמן שהחברות שלי נהנות ומתחברות בקלות עם כולם .

אין לי את הכשרון הזה , היכולת הזו . 

לכן אני מעדיפה מלכתחילה לוותר כדי לא לחוות שוב כישלון ואכזבה  .

וכמובן לחסוך מעצמי לילה מבוזבז ומדכא , במילא אף פעם לא הייתה לי בעיה להישאר שישי בערב בבית .

אחרי רבע שעה , 

שתי שיחות שלא נענו ממנה . 

סיננתי לא היה לי כוח לענות לה , ידעתי שתנסה לשכנע אותי שוב .

בפעם השלישית עניתי . 

"יאללה בואי אבא שלי יקח אותך ואת מ' , היא בסוף רוצה לבוא ."

"לא יודעת ניראה כבר ." אמרתי ,וידעתי שאני לא שוקלת את זה שוב . 

"טוב תאמרי לי עד 4 וחצי  " .

"טוב ". 

לא ללכת נכון ? 

עריכה : 

לא הלכתי בסוף  , 

וגם מ' החליטה לא ללכת כי אני לא באתי . 

טוב שישי בבית  .

כנראה גם שבת  .