החיים "בפנאן"

כמה שזה יפה בעניי , הצורה הזו , שבה אנשים מסתירים את עצמם . 

צוחקת . 

אין איש שיאמר שלא טוב לי . 

חיוך מאוזן לאוזן ,

צחוק מתגלגל, 

מלאת אנרגיות . 

שקר . מסכה . הדחקה . 

אני תוהה לעצמי איך זה אפשרי , להיות כל כך שונה מאיך שאתה מרגיש באמת . 

וזה קורה בכזאת טבעיות , מבלי אפילו לשקול את זה . 

מחייכת , אבל בעצם לא רוצה . 

צוחקת , אבל רוצה לבכות . 

מטיילת , אבל רוצה לשכב במיטה . 

סביב אנשים , אבל רוצה להיות לבד . 

וזה פשוט ככה , אף אחד לא יודע שזו הצגה . 

בכל זאת , אני שחקנית דיי טובה . 

להדחיק כל פעם מחדש את הדבר הזה זה לא פתרון , זה חוזר , עצום וכבד יותר . 

אני צריכה תשובות .

אני צריכה כיוון . 

אני צריכה עזרה . 

אני צריכה מישהו , שיקשיב . 

להכל ...