לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

החיים "בפנאן"


"אני צריכה לדבר . ודווקא אני אחד האנשים האילמים ביותר שאני מכירה " -חבצלת .

Avatarכינוי: 

בת: 28





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2016    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

"רגע של קפה "


היא יושבת עירומה ,אחרי מקלחת על המיטה ,

מתבוננת ,בוהה . 

ספל בידיה , חדש עם התכתובת "רגע של קפה" . 

מקרבת את הספל לשפתיה החיוורות,

לוגמת , 

עיקצוצים נעימים מתפזרים לה בחלל הפה , 

הרגשה קרירה וחמה, נעימה וארוכה .

עוד לגימה , 

תוהה אולי להדליק סיגריה, 

היא משתעלת כבר כמה חודשים , 

זה לא עוצר בעדה לעשן , 

מדליקה סיגריה , שואפת ,

מרגישה את העשן עובר בגרונה. 

עוד לגימה ,

לשטוף את העשן . 

המאפרה בביתה כבר מלאת בדלים . 

וכשנגמר לה הספל ,

היא קמה בחוסר רצון כרגיל , עם הסיגריה בידה,

מטפטפת מים משערה הרטוב על הרצפה ,

פותחת את המקרר , 

מוציאה את הבקבוק, 

שעוד אחד הביא לה ,

ומוזגת עוד ספל יין ... 

 

 

נכתב על ידי , 22/7/2015 23:12   בקטגוריות חיים, מחשבות, קשיים, אהבה ויחסים  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לק אדום


זה היה ביום שני , לפני חודשיים בערך . 

שמתי לק אדום על פי הוראתו , על הידיים והרגליים . 

באוטובוס כי לא הספקתי בבית ולא יכולתי לעבור על ההוראות שלו .

זה היה היום ששכבנו בו פעם אחרונה ,והיום שבו חוויתי אורגזמה לראשונה.

שבוע לאחר מכן נפרדו דרכינו . 

זה היה מוזר להתחיל לקרוא לו אקס.

עדיין בורחות לי פעמים שאני קוראת לו חבר שלי . 

הוא כבר לא חבר ,לא ידיד , לא יזיז , אפילו לא מכר , 

זה מצחיק איך שהופכים זרים בקלות .

אפס תקשורת , שום דאגה , כלום אכפתיות .

כאילו לא היה . 

אבל הרגש שם.

הכאב .

הגעגוע . 

הלבד. 

 

הורדתי יום אחרי ששכבנו את הלק האדום על הידיים .

מה אני אעשה ? אני משרתת בצהל , לא בא לי דוח מ.צ  :/ 

הלק על הרגליים נשאר , אני בדרך כלל לא מורידה אותו איזה שבועיים.

שבוע אחרי שנפרדנו החלטתי שאת הלק אני לא אוריד . 

הוא ירד לבד , ואיתו הכאב . 

כל פעם שאסתכל על ציפורני הרגליים האדומות שלי אזכר בו ואראה כמה נשאר עד שהלק ירד . 

ללק על הרגליים לוקח המוווון זמן לרדת. 

עברו כבר חודשיים , 

נשאר מעט , אבל ידעתי שיקח לזה עוד זמן . 

לקחתי אצטון וצמר גפן , ולק בצבע אחר . 

הורדתי את הלק עם ידיים רועדות . 

החלטתי שאני לוקחת את הזמן בידיים. 

זה היה מעשה שבעצם מחקתי אותו ממני , 

כל זכר . 

נגמר . 

מרחתי לק חדש , והתבוננתי בציפורניים החדשות והנקיות . 

שמחתי .

הלק האדום נמחק , ואיתו גם הוא . 

 

נכתב על ידי , 15/5/2015 20:07   בקטגוריות אהבה, יופי, מחשבות, מין, עצוב, קשיים, תסביכים, אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שקט רועש


אני רוצה שקט ..

 

אין דבר כזה שקט.

אני אפילו מהרהרת בקיום השקט .

אף פעם לא שמעתי שקט .

אף פעם לא הגעתי אליו. 

 

מסדרת את החדר , נעצרת, פשוט עומדת באמצע החדר .

נתקעת . במודע . דיי "שקט" מסביב .

מוזיקה מתנגנת בעוצמה נמוכה מהאייפוד , צליל של מכוניות נוסעות במרחק , צעדים של אנשים בודדים שעוד מתהלכים ברחוב בשישי בצהריים .

ואני עומדת ,שומעת , אך לא מקשיבה .

תופסת את הראש , מה קורה לי ? 

כל כך הרבה רעש בראש ! אני לא מצליחה להספיק לקלוט מה רץ שם.

דיי מחשבות ! תניחו לי ! 

שואבות ממני את כל הכוחות . 

 

מתקלחת , מפעילה את האייפוד על העוצמה הכי גבוהה . 

שוב נתקעת .

המים לא שוטפים את המחשבות , המוזיקה לא מעלימה אותן .

הן מעמיסות עליי , הן צצות בלי סוף , כל מיני , מכל הסוגים .

 

נוסעת באוטובוס , שמה אוזניות , מפעילה מוזיקה .

מנסה להעסיק את עצמי בהתכתבויות סתמיות עם אנשים סתמיים , פייסבוק , אינסטגרם, אינרנט .

כלום לא עוזר .

מה הקטע של המוח לחשוב כל הזמן ? תנוח . בבקשה ?

 

 

"אני לא רוצה לחשוב"-איזו אמירה הזויה אה ?!

אני לא רוצה !

 

 

אני רוצה שקט ..

 

 

נכתב על ידי , 18/4/2015 18:46   בקטגוריות מחשבות, תסביכים, שחרור קיטור  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מתוסבכים , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להלוחשת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הלוחשת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)