החיים "בפנאן"

כן זה מה שאני רוצה עכשיו . וזהו. 

אני מרגישה את זה שוב , הדיכאון הזה, העצבות ..

אני הייתי על סף דמעות לפני שעה ,חנוק בגרון והעניים מלאות , רק מבקשות להתרוקן .

עצרתי . לקחתי נשימה . נרגעתי , העניים התייבשו .

מה הבעיה שלי לבכות ?! אין אף אחד , למה אני לא מסוגלת להרשות לעצמי. 

למה אני לא מוותרת על זה ?! על המסיכה הדפוקה הזאת של "חזקה ", "עור של פיל", "גיבורה"...

שוב קשה לי , ושוב אין את מי לשתף ... או שאני בעצם לא רוצה ?..

היום חזרתי מהעבודה , נכנסתי בדלת וישר עליתי למיטה , מ5 וחצי עד עכשיו .

כיביתי את הטלפון , לא רוצה לשמוע מאף אחד , אין לי כוח לאף אחד .. במיוחד לא אליו , מעייף אותי .

פעם ראשונה קמתי לרגע מהמיטה רק לפני כמה דקות , וגם זה בלית ברירה , הייתי צמאה.

לא טוב לי בכלל , לא פיזית , לא נפשית , בכלל...

והוא רק מצליח להוסיף לזה .

הבנתי משהו , כנראה משהו שהסתרתי מעצמי או החלטתי להדחיק. 

אני צריכה יחס , והרבה. 

וכשאני לא מקבלת , זה משפיע עליי נורא .

אני רוצה להסתגר בחדר לבד לגמרי .. למשך שבוע .

רק אני ועצמי , להיות לבד עם זאת שמצליחה לפגוע בי הכי פחות .

טוב לי ככה במיטה , אבל אני צריכה מישהו שיחבק אותי , אני רוצה לבכות קצת , מבלי להגביל אותי,

מבלי לנזוף על עצמי , ומבלי שירחמו עליי , רק חיבוק חם ותומך שאומר " אני פה, תבכי".

אני תמיד מוצאת על מה להתבאס , זה לא כיף .. 

אני מרגישה את זה , הפכתי למה שהכי פחדתי להפוך בשבילו , 

מובנת מאליו ...

זה נורא , זאת הרגשה נוראית .

ואני אפילו לא יודעת איך מתקנים דבר כזה , אם בכלל אפשר ?! 

אני מרגישה את הלב שלי מוצף ברגשות לא טובים ואת הראש מוצף במחשבות הרבה יותר גרועות . 

איפה עוצרים ואיך ? 

אני חושבת שכבר הרמתי ידיים .. 

נמאס לי לכתוב פוסטים מדוכאים לרוב, זה לא עוזר לי להיזכר בכמה אני מדוכאת , אבל זה המקום היחיד בו אני יכולה לשפוך את כל תכולת הראש שלי ..

מה הקטע שלה ? אוףף למה היא תמיד מחטטת ?!

כוסעמק , איך אפשר להסביר לאחות הגדולה שלך שהיא במקרה בתולה, למה יש לך חומר סיכה ?

בנוסף עטיפה של מגבון אינטימי ליד המיטה . 

ואיי אני כל כך שונאת את זה ! זה פרטי שלי ! למה אני תמיד צריכה לפחד ?!

לא יכולה להיות לי פינה פרטית שלי , שבה אני לא חשופה , והכול סודי ופרטי ..

טוב , אז העטיפה מלפני יום , הייתי חרמנית בטירוף , הסתמסתי איתו , הוא השאיר לי זמן לפנטז , הוא יודע שאני לא נוגעת בעצמי , 

אבל באותו יום ניסיתי , כל כך חרמנית, ושוב לא הלך .. המגבון היה כדי לנגב את הרטיבות שלי , אבל אני אמרתי לאחותי שזה בגלל פרוסה עם חומוס 

ושהייתי צריכה לנגב את הידיים וזה מה שהיה לי בתיק ...

כמה אמין זה היה ? פחחח אפס אחוז . כמה משכנעת הייתי - 95%.

אבל איך מסבירים חומר סיכה ...

"בבקשה אל תגידי לי שאת מאוננת עם זה "..

"לא אני לא בקטע של לאונן , אני לא אוהבת , כן גם לא עם הדוש !"

"אז למה את צריכה חומר סיכה ?"

"אל תשאלי יותר מידי שאלות יש דברים שאת לא אמורה לדעת , לא תוכלי להסתכל עליי בצורה נורמלית ".

"תנסי אותי " .

ואיי באמת ?! לא עולה לי שום טיעון מספיק טוב , אני מחליטה פשוט לומר את האמת .

"תאמיני לי , זה ממש לא בכיוון שאת חושבת עליו, ממש רחוק משם " .

"ואל תנסי לשקר לי שאת משמנת עם זה את הצירים של הדלת .."

"אמרתי לך כבר , זה משהו שעדיף שלא תדעי , באמת , לטובתך, הגיון , אין בהסבר שלי ."

"עזבי אני לא רוצה לדעת .." ויצאה מהחדר שלי .

אויי נו באמת !! 

היא בטח חושבת עדיין שאני מאוננת עם זה או עושה עם זה אנאלי .

אני מעדיפה שאלו יהיו המחשבות שלה , היא לא יודעת שזה בעצם לחגורת צניעות חחח 

ואולי גם קצת לאנאלי , לא שלי אבל ;) .

אני לא רוצה להיות כמו הבנות האלו שרוצות רווח ברגליים . אבל אני רוצה .

אני לא רוצה להתבייש לאכול מול אנשים . אבל אני מתביישת .

אני לא רוצה להסתכל על כמות הקלוריות שיש במוצר שאני רוצה לאכול . אבל אני מסתכלת .

אני לא רוצה להרגיש אשמה אחרי שאני אוכלת .אבל אני מרגישה .

אני לא רוצה להיכנע לסטנדרט היופי של החברה . אבל אני נכנעת .

אני לא רוצה לחשוב כל היום על כמה אני אכלתי . אבל אני חושבת .

אני לא רוצה להסתכל על עצמי במראה ולהגיד שהשמנתי /שאני שמנה . אבל אני אומרת .

אני לא רוצה להסתובב בקניון ואז לחזור הביתה מדוכאת כי לא מצאתי משהו שמחמיא לי .אבל זה קורה  .

אני לא רוצה להמשיך להסתכל על תמונות של דוגמניות ולקנא . אבל אני מקנאה .

אני לא רוצה למנוע מעצמי לאכול משהו שאני אוהבת כי הוא משמין . אבל אני מונעת . 

אני לא רוצה להמשיך לשמוע " את לא שמנה , את בסדר , כמו שצריך ." אבל אני שומעת.

אני לא רוצה להתחיל דיאטות "בריאות " ותוך כמה ימים להשבר ולטחון אוכל . אבל אני מתחילה ומתאכזבת .

אני לא רוצה שיביך אותי שמישהו רוצה להרים אותי .אבל אני מובכת .

אני לא רוצה לפחד לעלות על המשקל . אבל אני מפחדת .

אני לא רוצה שהמראה שלי ישפיע על המצב רוח שלי . אבל הוא משפיע .

אני לא רוצה הפרעות אכילה ....

        אבל יש לי .