לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

החיים "בפנאן"


"אני צריכה לדבר . ודווקא אני אחד האנשים האילמים ביותר שאני מכירה " -חבצלת .

Avatarכינוי: 

בת: 28





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2016    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

בואו נקרא לזה פסח רוסי ..


"הפסחא " 

כן נראה לי שככה כותבים  .

ביצים צבעוניות , כל מיני מאפים מוזרים עם צימוקים שמקטשים אותם בקרם מוזר , ועוד כל מיני מנהגים מוזרים של אותו חג .

 

לעזעזל , דווקא עכשיו חזרתי הביתה ?!

הרגע דפקתי המבורגר .

 

" את נישארת איתנו לאכול , או לא להחשיב אותך?  "אמא שאלה אותי, וכבר שמתי לב למבט המזוגג שלה. 

"למה מה יש ?" 

"לידיעתך חג היום" . אה וואלה , הפסח הזה של הרוסים .

"ומה הכנת ?" באמת עניין אותי , למרות שאני הייתי כל כל שבעה .

"דגים , ועוד הפתעה בתנור " . 

פליאה .

כמעט חודש שלם שלא הוכן כלום בבית , לא נשטף אפילו כלי אחד , לא סודר הבית .

"אני אשאר , אצא מאוחר יותר " . טוב , היא אומנם כבר שתתה , למרות שטוענת שלא , בכל זאת החלטתי להישאר , עם כמה שאני שונאת שהיא פונה אליי כשהיא שיכורה .

הלכתי להתיישב בסלון , ראיתי שכבר קצת מסודר , הלכתי למטבח , פתחתי את המקרר -פאק!

המקרר מלא ! זה גם לא היה כבר הרבה זמן .

אמרתי נישאר לאכול איתם , חזרתי לסלון , והתיישבתי לבד מול השולחן . 

אחיות שלי התיישבו , אני עדיין קצת בשאריות של ירוק ממקודם , החלטתי לעשות שמח , אני יודעת כמה השפעה יש לי על המשפחה המחורבנת הזו .

אם אני ארצה , הם יעריצו אותי , יאהבו אותי כל כך . 

או להפך , הם יתעבו אותי , וישנאו אותי כל כך .

אז צחקתי איתם מלא , היה נחמד .

ואז יצאתי על אחותי הגדולה , שהיא הרסה לי את החיים , ואני רצינית בכל מילה , פשוט ככה נזכרתי פתאום , והראתי לה כמה שאני "אוהבת אותה ". 

ושוב צחקתי . ככה אני אוהבת .

אמא שלי התיישבה בשולחן , היא כנראה חושבת שלא שמים לב שהיא דפקה עוד כמה שוטים במטבח . 

"מה זה הפסחא הזו?" שאלתי ."איפה הביצים ? איפה המאפים?" .

"אין , אם את רוצה לכי תכיני " .

ברור שלא הלכתי להכין , על הזין שלי הביצים ועל הזין שלי ישו וכל החארטה הזה . 

סתם סיבה להתלונן :) 

אני החלטתי עם עצמי מלפני תקופה שאני לא מתבאסת עליה יותר אם היא שותה , נכשלתי כמה פעמים , ואז האדישות גברה , והצלחתי .

כבר לא אכפת לי , לא ממנה , ולא ממה שהיא עושה /תעשה . 

איבדתי כל תחושת רגש זעירה שעוד הייתה לי אליה . 

 

ואז נזכרתי במקרה , כשהייתי ילדה , בת 10 . 

היא הייתה שיכורה מתה ," ועבדה עלינו" שהיא ערפד . 

זה לא הצחיק אותי , זה הבהיל אותי , מאוד . 

לא מזה שהיא ערפד , אלא שבאיזשהו שלב , זה איבד פרופורציות , ואניחשבתי שהיא השתגעה . 

בסוף הערב הזה נגמר בזה שהיא נרדמה עם הפרצוף בצלחת עם טוסט מול השולחן .

 

"זוכרת שאת ערפד "? שאלתי אותה פתאום .

"בטח בטח" . 

אך כמה שאת שיכורה , אלוהים . 

ואז החלטתי , שאם כבר יש מישהו מסטול , למה לא לנצל את זה לטובת השעשוע ?! 

 

כן , הסטלבתי על אמא שלי , במשך כמעט חצי שעה .

תאמרו מה שתרצו , לי לא אכפת .

מעדיפה לצחוק קצת על חשבונה,  מאשר לבכות על חשבוני .  

 

אז חג פסחא שמח וישו יחייה לנצח :)  

( או איזה שיט אחר שאומרים )

נכתב על ידי , 12/4/2015 22:31   בקטגוריות חיים, מחשבות, שתייה, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זה סיפור קצת מצחיק ..


הכל התחיל ביום שלישי ,

אני וא' נפגשנו בת"א . הלכנו לשתות בבר , אני הרי מתגייסת למחרת ( רביעי ).

ונכנסו לבר קוקטיילים באקראי , אני לא בחורה של קוקטיילים..מעולם לא שתיתי קוקטייל , 

תנו לי בקבוק ויסקי אני יורדת עליו .

ובכל זאת הרשת לעצמי הפעם להתפנק בכוס קוקטייל , לא רע בכלל , טעם מאוד מעניין .

שתינו , דיברנו , הלכתי רגע לשירותים להוריד את התחתונים , הבאתי לו אותם בהפתעה ונפרדנו לשלום , הוא הביתה ואני .. אני לחברה שלי מ' שגם א' הייתה אצלה , שתיהן התארגנו ללוות אותי לתל השומר למחרת .

הייתי אצלהן ממש 5 דקות וגירד לי הראש , אמרתי לא' "אולי תבדקי שאין לי כינים ", בדקה , אין כלום ..מ' ליוותה אותי לתחנה הביתה והתחילה להתבכיין שאני עוזבת אותה והולכת לצבא ..לא הכי התייחסתי לאמירות שלה, "ואיי ממש מגרד לי איפה שהשרשרת" אמרתי .

מ' שאלה אם אני שמתי בושם עליה , כן עניתי , "אז זו הסיבה , עדיף לא לעשות את זה " . מ' אמרה .

עליתי על האוטובוס , השעה כבר רבע לחצות  . אני צריכה לקום מוקדם מחר !

כל הנסיעה אני מגרדת את הראש , אין מצב שאין לי כינים , כנראה היא לא בדקה טוב .

הגעתי הביתה , חצות , כולם ערים , אוכלים .

מניחה את התיק , "אמא, חייבת לבדוק לי את הראש , מגרד לי " .

"בעצם גם הצוואר מגרד לי ".הוספתי .

"לכי לחדר ותתפשטי".אמא אמרה .

הלכתי לחדר הורדתי את החולצה ... "אמממאאאאאאאא" . צעקתי ."בואי לפה".

אני מכוסה כתמים אדומים , פריחה , בכל הידיים , בבטן, בצוואר. .

אמא נכנסת לחדר רואה את זה ובפשטות אומרת את מה שכבר הבנתי , "אלרגיה ".

אבל לי ?! אלרגיה ? למה ? מעולם לא היה לי ! אני אוכלת ושותה הכל ! בעצם ..

הקוקטייל ...

הכי הגיוני שזה יהיה ממנו,היו שם פירות שלא הכרתי .

ועכשיו כולם התכנסו מסביבי בחדר , והשאלות מתחילות ..."איפה היית ? מה אכלת ? עם מי היית ? במי נגעת?".. 

הם לא יודעים שיש לי חבר , אז אמרתי שעם חברות בבר , ומקוקטייל כנראה .

יאללה למיון .

ברגל . 

אין מספיק כסף למונית . 

כבר השעה מאוחרת , למחרת יש לי יום גיוס ..ואני במיון .

לא התכוונתי לדחות את הגיוס שוב , אני לא אסיים ככה צבא לעולם .

ובכן , הרופא הגיע , קיבלתי שתי זריקות אחת בטוסיק :(

והייתי צריכה להישאר שם עוד כמה שעות לפיקוח .

הגיע עוד רופא אחרי שעה , בערך באחת וחצי או שתיים ופשוט שאל כמה שאלות .. שליד אבא שלי , העדפתי לא לענות .. אבל לא הייתה לי ברירה .

"בעיות רפואיות ?" 

"לא".

"לוקחת כדורים על בסיס קבוע ?"

"לא".

"שותה "?

"מעט".

"מעשנת?"

ובכן ההורים שלי לא יודעים שאני מעשנת ,ליתר דיוק הם לא בטוחים בזה .

אבא שלי עומד ליד המיטה ומחכה לתשובה שלי המבט של הניצחון שלו הורג אותי .

"לא". עניתי והתחלתי לצחוק. גם אבא שלי צחקק. 

"כן" . שיניתי את התשובה שלי ושוב צחקתי .

"אז כן או לא?" הרופא גם התחיל לצחוק .

"כן , כן ". חזרתי על זה שוב בלית ברירה.

לא רציתי שזה ייוודע ככה .. אבל אם כבר נאחס,  אז עד הסוף לא ?!

לפני שהרופא יצא עוד הוסיף הערה , "בכללי עדיף לא לעשן ולא לשתות , זה לא בריא". 

חתיכת בן זונה. 

אבא שלי היה עייף כבר וזה היה ניכר בפניו . 

אמרתי לו "לך , כשאני אשתחרר אני אתפוס מונית הביתה " . 

"לא , מה פתאום אני כאן , תכף משחררים אותך ונלך".

הוא הלך לבדוק כמה זמן אני עוד אשכב,  וגילה שלא הולכים בקרוב .. 

הוא גם צריך לקום מוקדם להסיע אותי . גירשתי אותו לבסוף .

ב4 וחצי בבוקר קראו בשם שלי , לשחרר אותי , נתנו לי מרשם , הורידו לי את הפרפר , והלכתי לדרכי .

רציתי לתפוס מונית , אבל לא עברה אפילו אחת , העדפתי כבר ללכת ..

הגעתי הביתה , ונפלתי למיטה .

 

עוד שעתיים צריכה לקום לגיוס ...

 


 

נכתב על ידי , 6/2/2015 22:50   בקטגוריות דיכאון, חיים, יופי, מחשבות, תסביכים, קשיים, חולה, צבא, שחרור קיטור, פסימי, סיפרותי, אהבה ויחסים, אופטימי, עצוב, מזל, נאחס, שתייה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מתוסבכים , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להלוחשת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הלוחשת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)