אני לא חושבת שיש דרך לתאר מה שהרגשתי באותו הרגע , החיוך שלי הרגיש לי קטן מידי , למרות שזה היה החיוך הכי גדול שלי בחיים, ובכל זאת הרגיש לי קטן .
הרגשתי אושר , שמחה , רוגע , עליזות, טוב , נעים, הרגשתי את הדם שלי זורם בתוכי , הרגשתי את המוזיקה , את הבסים,הקצב , מהרגליים וזורמים לי בתוך הגוף , כל כך מנותקת מהעולם , רק אני והמוזיקה ..
אני עוצמת עכשיו את העניים וחושבת לעצמי שהייתי רוצה להישאר במצב הזה לנצח , שכל העולם יפה , שכיף לחיות , פשוט הרגשתי בחיים ..
4 שעות , ללא הפסקה , פשוט נעה עם הקצב , לאט , מהר , מרגישה את כולי נסחפת , אני כבר לא פה , המוזיקה לקחה אותי .
הערב הכי טוב שהיה לי בחיים .
יצאנו מהמועדון.
"לקחתי קוק".
מופתעת . "מה את סתומה ?" אני צועקת על מירי.
"אבל לא לקחתי הרבה ".
"אני רוצה שתגידי שאת צוחקת עליי ". אני אמרתי בתקווה לשמוע את זה .
"אבל הכל בסדר , אני בסדר".
"אני לא יודעת איך להגיב , את אכזבת אותי ."
"אז מה את באה לומר ?שטעיתי שהחלטתי לספר לך ?"
"ממש לא , טעית בזה שניסית את זה , את יודעת שאני בעד לנסות הכל , אבל עם אנשים שאת מכירה , לא עם זרים ובשירותים של מועדון! !!!אם היה קורה לך משהו ?!אני הייתי מרגישה שזה באחריותי! "
"את צודקת , זה לא בסדר, אבל לא קרה כלום ".
"אני עדיין מחכה למשפט - סתם צוחקת עלייך ..." ואחר כך דממה .
הערב קצת נהרס אחרי הידיעה הזאת , אבל שמחה שכולם בחיים .
מרגישה קצת אשמה שאחרי שחתמתי על הצהרת סמים , עישנתי .
אבל זה היה שווה את זה , אני כנראה אוותר על התפקיד , אני לא יכולה לוותר על מה שעושה לי טוב .
לא יודעת כמה זה חכם לכתוב כאן את זה .
שיהיה לילה שמח :)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
