נמאס לי , נמאסת עליי , כל כך נמאס לי ,מאוס בכל דרך אפשרית .
ובכל זאת כל פעם מחדש את מצליחה לגרום לי להשתגע , אני תמיד מנסה להישאר אדישה .
אבל את לא נותנת לזה לקרות , את תמיד מצליחה להוציא אותי מדעתי .
ומה שהכי מעצבן , זה שאני יוצאת הבת זונה בכל הסיפור !!!
כי אני אומרת את האמת , אני אומרת מה אני מרגישה , את מה שאת גורמת לי להרגיש !
אומנם לא בדרך הכי מתורבתת אבל אין דרך אחרת , כבר ניסיתי , אני מנסה לשתוק , אני לא יכולה !
יש לי כל כך הרבה מה לומר , אבל אני יודעת שזה יכנס מאוזן אחת ויצא מהשנייה . כרגיל .
תקופה לא , והופ פתאום כן . למה? כי בא לך להשתחרר .
ומה התירוץ שלך הפעם ? האה?! להשתחרר ממה ? את פאקינג כל היום יושבת בבית !!!
אני פאקינג את כל המשכורת הוצאתי על חשבונות , אוכל, מתנות לחג .
ממה את צריכה להשתחרר ?! מהחופש שלך שאת כל היום על המחשב ? יושבת לך בפנאן, אוכלת , רואה טלוויזיה .
את בטוחה שזה לא אמור להיות הפוך ?!
את מבינה שאת מבזבזת את הכסף שלי , של הילדה שלך , בת ה 18 , על אוכל , חשבונות של הבית , ועוד מעיזה לקנות בכסף שיש לך בצד אלכוהול!
במקום לחסוך לי ,
מעולם לא היה לך אכפת , זה מה שאני מרגישה .
אולי את כן תביאי את פרוסת הלחם האחרונה לילדות שלך ..
אבל זה בטח בא מאינסטינקט כזה או אחר .
לא הרגשתי אותך , כל הילדות שלי , את לא היית שם .
נעלמת .
בעצם היית , פיזית .
על הרצפה , על הספה , על המיטה , ערומה בדרך כלל , שיכורה .
אבל למדתי להתמודד עם זה .
היינו עניים .
עדיין אפשר לומר . תכלס כל אדם שני במדינה הוא עני .
אבל אני יודעת שחיינו ככה בגללך .
נכון , זה תמיד יותר קל להאשים אחרים בקשיים שלך ..
אבל פה אני באמת לא יודעת את מי להאשים , לא קל לי חברתית , אולי זה בגללך ?
אולי זה בגללי ?
אני לא סומכת על אנשים , אני לא אוהבת אנשים , לא אכפת לי מאף אחד .
לא ממך , לא מאבא , לא מסבתא , לא מאחיות שלי , אפילו לא מעצמי .
לא אכפת .
כואב לי הראש . כואב נורא .
אני זוכרת איך היינו בנתניה, אצל חברה של אבא .
זה היה בקיץ ,סוף כיתה ח' .
גירשו אותנו מהבית . לא היה לנו לאן ללכת , אבא לקח אותי ואת אחותי הקטנה אליה .
ואמא ואחותי הגדולה אצל הדודים .
הרגשתי כמו בכלא , היא הייתה שטן , תמיד שלחה אותי לעשות דברים בשבילה ,ותכלס , מה אני יכולה לומר ? אני פאקינג גרה אצלה ,
אין לאף אחד שקל על התחת , אני צריכה לסתום את הפה ולציית . אפילו פעם שהיא שלחה אותי למכולת איבדתי 20 שקל , היא חשבה שגנבתי אותם .
אני - לא - גנבת ! הבת זונה התלוננה לאבא שלי , וכדי שהיא תסתום הוא הביא לה 20 שקל , גם לו היא התחילה לעלות על העצבים .
לא היה לי כיף , גם את היום הולדת חגגתי ללא בית , אצל הדודים .
חסרי בית , אין לאן לחזור , אין את הפינה המוגנת שלך , של המשפחה שלך .
אני מתעבת אותך על כל זה אמא !
את הרסת אותי , רמסת אותי , אכזבת אותי , נטשת אותי !
ומצד שני , אני מודה לך על זה .
בזכותך אני בן אדם חזק עכשיו , כל זה אך ורק חישל אותי .
התבגרתי מוקדם , התחלתי להבין שהחיים הם לא סוכריה על מקל , למדתי לבד , הרמתי את עצמי , הצלחתי .
תמיכה ?
זה מושג שלא קיים אצלי בלקסיקון .
אני לא זקוקה לזה יותר מידי , למדתי להסתדר בלי זה . וגם בזכותך !
או שאני משקרת ?! ..
happy new year..
כבר לא יהיה לי ..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
