" מהפכה "

אז עברו כמה חודשים..כמה חודשים שאני מנסה למצוא את המילים להסביר מה שאני מרגישה ומה שעברתי.

כמה חודשים שאני מנסה להתמודד עם פטירתו של חבר ילדות. 

כל מקום,כל דבר, הכל מזכיר אותך ואת תחושת ההחמצה והפיספוס. 

מאז פטירתו אני מנסה למצוא את המקום שלי אך לא משנה איפה אני נמצאת אני מרגישה אי נוחות, משהו אצלי בבטן מתהפך ואיכשהו תמיד באותו תאריך חוזר אני יכולה להרגיש אותך עובר לידי, אני מזילה דמעה ותוהה למה. 

הלכת והשארת את כולם המומים אך משום מה זה ריחף מעל כולם, הרבה הרגישו שמשהו לא תקין אבל..זה היית אתה, ואתה חזק ומצחיק ואהוב..טעינו. 

ועכשיו אני יכולה להבין את משמעות ההתאבדות, מה קורה אחרי שאותו בן אדם אהוב הולך, אני חצויה בדעותיי על העניין הזה אבל יכולה להבין את הצד שלו ואת צד הסובבים. 

ועכשיו אני מחזיקה את עצמי, חורקת שיניים ומשתדלת יותר מפעם. 

אני מנסה ומנסה מחזיקה ולא מרפה אבל הכוחות שלי כבר נגמרו מזמן ואני על הקצה, משהו בי זועק לשינוי. 

סביבת העבודה שלי מדהימה אבל..משהו בי מאז שהוא הלך זועק שזה לא המקום, אני לא מוצאת את עצמי תקופה ולמען האמת חזרתי מחול לא מזמן וזה פתח לי את העיניים, אני רוצה לטייל יותר, אני רוצה להעיז יותר, אני רוצה להתנתק. 

העבודה שלי סובבת סביב האינטרנט והמדיה מאחורי מסכים כל היום, הדבר האחרון שאני מעוניינת בו, משהו בי השתנה לחלוטין כשהלכת. 

ביום שהלכת לקחת חלק ממני. ואני עדיין תוהה אם זה טוב או לא. 

עד שאמצא את המילים, להית' .