the golden glen

 I swear by my songs

that I left you a key

on the roads, that open

the door to my heart

and I know that you know

you are the girl for me.

i can give you gifts on the roads.

i ask from god

to fulfill my a  wish

and now i will

go all the road

to you

if you can get out

from your home

and look for the gifts

that i put on the roads

for you

i can tell you that if you

find them,

it will be a holiday

for me.

this song is marked by my

heart.

and now it is the end...

מעשן את החיים

יושב עם סיגריה ומעשן את החיים  .

מתוק ודבש לי בחיים.

עוד חמצן ואני איתן.

הסיגריה שלי אינה הבדיל והעשן.

אלה סיפורים שבצעירותי.

היו לי לזרים.

מחשבות כעין ערפל

עוטפים את דמותי.

ותפילה אשא.

הרים ראשי וימלמל מילים לרפואה הגוף שלי.

האבק בתייר טורדני שפוסלת.

בגופי משליח.

רק אז אתפנה להביט בסיפורים שלי במרוצת השנים.

הסיפור בתמונות מסופר.

ואני מביט לאחור וכותב אותו כאן.

אישה במקום שלו אקרא.

שם במקום ההוא.

אומרת לי העולם אפל ולי אין מנוח.

מה אעשה.

מה אעשה.

הולך אני איתה לאורך השביל.

והסיפור לה/לו  מספר בעזרת
אהבתי

קחי שתי צבעים שפחי לנוזל מה הצבע שיבלוט.

הקהה הוא הבהיר.

הקהה  הוא העצב.

הבהיר הוא השמחה.

צבעים בהירים קשה להבליט.

אבל שהם בולטים מסלקים את החושך.

ולנו נותנים בעור שלנו מאור של שמחה.

אני יודע קשה להתמודד עם הצבעים הקהים.

אבל ראי את הלילה.

מה יפה יותר הירח והכוכבים-

או החושך האין סופי.

בחר/י בתבונה בין הכוכבים והירח או לחושך האיו סופי

בכל מקרה יש חיוכים שחסרים לי/

שלך הוא אחד מהם/

תזמורת של שניים    /

רוצה הוא לגעת בידה/

 מילות השיר/

בהתחלה חלום הם/

במיטה השניים ישנים/

ידיים מושיטות למרחק/

האחד לצפון מסתכל תמיד/

השנייה לכיוון לא מוכר לה/

חומות אבנים יזכירו לה אותו/

לו הצבע הירוק מעורר בו דמעה/

ובשמים מנצחים השניים/

עם שרביט דמעתם/

על מלאכים/

גבריאל בכינור/

מיכאל בשופר/

הוא כותב את שירו/

היא עונה במשפטים קצרים/

רעידת אדמה הם רוצים ליצור בלב השנאה/

אולי כך יזכו לפגישה/

בלב אדם בודד

 ולו איתנו תקווה/

לחיים חדשים/