אני לא יודעת אפילו איך להתחיל לכתוב על הסוף שבוע שעברתי.
נתחיל ביום שישי בבוקר. רצו לשלוח אותי הביתה רק בגלל שבאתי עם גינס שיש בו קרע בברך. בברך! בכל מקרה היא ויתרה לי ורק רשמה לי אזהרה. ונעבור לכתבה שהתפרסמה לגבי השכבה שלי והמחאה של המכנסיים הקצרים. חשבו שאני זו שהתראינתי לעיתון מה שלא באמת קרה. ואז היה עלי עליהום שכבתי נגדי בגלל שהיה כתוב שם שגם בנים צריכים לבוא עם ארוך. מה שלא אמרתי וזאת בהחלט לא דעתי. אה ונעבור להיום. לאחר פרסום הכתבה בנות השכבה שלי החליטו שצריך להילחם, אך גם שם היה עלי עליהום לאחר שציטטתי את המחנכת ורכזת השכבה שלי. כאילו מה לעזאזל?! תלמדו לקרוא תבינו מה כתבתי ורק אז תהיה לכם זכות לפנות עלי בהאשמות. נשבר לי מזה שכולם חושבים את עצמם למשהו ובסופו של דבר הם כלום. רק שוחים בזרם ומתנפלים על כאלה שלא רק שוחים בזרל אלא גם קצת חושבים. את האמת זה קצת פגע בי. קצת הפיל אותי לראות איך שונאים אותי בשכבה. תמיד ידעתי ששונאים אותי. אבל תמיד גם היו לי חברים שהגנו עלי. היום ואתמול הייתי לבד. ללא שום הגנה. הייתי חשופה לפגיעה. אפשר לסכם את כל זה במילה אחת אשמה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: