somewhere only I know |
| 7/2015
פשוט לבד אני רוצה שהדברים יסתדרו. אתמול חזרתי, לא היה לי לאן ללכת, אז חזרתי. פשוט התהלכתי ברחובות בודדה מחשבת בראש כל צעד שלי, ומה כדאי או אפשר לעשות. וכשחזרתי היא התנצלה, זה היה יותר סוג של התנצלות ולא באמת התנצלות, אבל בכול זאת שתקתי וקיבלתי את זה. והיום עוד פעם. כשאני עושה משהו בשבילה, לא משנה כמה אני אנסה ואתאמץ לרצות אותה זה לא מספיק לה. כמה אני עוד יכולה?! אני גם בן אדם ואני כבר משתגעת מזה. היא פשוט כבר לא היא. היא השתגעה, כבר הרבה זמן שהיא ואני יודעות ואפילו מדברות על זה שהיא צריכה טיפול. אבל אף פעם זה לא הגיע למצבים האלה. שהיא ממש מקבלת התקפי זעם והתמוטטות עצבים. אני לא יודעת עוד כמה זמן אני אוכל להמשיך ככה. ואין עזרה מאף כיוון. וזה מייאש להיות לבד בעולם. אני לא רוצה את זה. אני שונאת את הבדידות והשקט. אני לא רוצה לברוח כל הזמן ולחזור מאוחר, רק כדאי לא להיות בבית. אני לא רוצה להמשיך להלך ברחובות כשהדמעות כל כך רוצות לפרוץ את הסכר. אני לבד. פשוט לבד.
| |
| |