somewhere only I know |
| 9/2015
בראש השנה, בראש השנה... ראש השנה, נתחיל בשנה טובה ומתוקה. כבר כמה שנים שאני לא אוהבת כל כך חגים. פשוט כל הכאב ראש שכרוך בהם, האובר משפחתיות. תחושת האוטסיידריות. כל זה לא בשבילי. , וכל זה קורה בחגים. אבל הפעם הייתי מלאת תקווה שהחג יהיה פשוט מושלם. סיבה ראשונה היא שאני מודה שממש רציתי לעשות חג עם המשפחה של אבא שלי אחרי כמה שנים. מסיבה שניה היא שגם עשיתי עם חלק מהמשפחה של אמא שלי. שמחתי שאין את האובר משפחתיות ושגם אני לא ארגיש אוטסיידרית. אבל הסיוט התחיל ונגמר באחי הקטן, שהחליט שהוא לא רוצה ללכת לאבא שלי ואחרי שיכנועים רבים הוא בא וגם כל הערב היה עצבני ויצר ריבים ומתחים. ובסופו של דבר די נמאס לי מכל הפיוזים שלו. כאילו זה לא שיש לך ככ ברירה כוחה היית שם שעתיים וחצי. ועוד פעם נשארתי לסדר את הבלאגן שהוא יצר. זהו נגמרו כל התקוות לחג נורמאלי עם משפחה נורמאלית. למרות שאנחנו קןבעים מה נורמאלי ומה לא, וחוץ מזה אף אחד לא נורמאלי...
| |
| |