somewhere only I know

אף פעם לא הבנתי איך החיים ממשיכים, גם כשהלב יוצא ממקומו והעניים אדומוץ מדמעות. אף פעם לא הבנתי איך החיים ממשיכים ללא "אבן דרך" ככ חשובה. אף פעם לא הבנתי את הקושי שבלאבד מישהו לנצח, לא הבנתי את המשמעות, לא הבנתי על מה הדמעות. והלמידה הקשה הגיע אלי בהפתעה ובקושי. למען האמת לא משנה כמה הכינו אותי לזה לא הייתי מוכנה. זה לא יוצא לי מהראש ואני מוקפת יסוריי מצפון וגעגועים. אולי כשהזמן יעבור הכל ירגע... אומרים שהזמן מרפא את הפצעים והגשם ישתוף את הדמעות...  אבל בכל מקרה הזיכרון שלך נשמר אצלי למשך כל חיי. אני לא יודעת מה יש אחרי אבל אני בטוחה שאתה במקום המתאים לך במקום שמח ומאושר. אני רוצה להאמין שאתה מסתכל עלינו ושומר עלינו. אולי כי זה יותר קל לי להאמין שאתה חא באמת נפרדת מהעולם כי הרי היית תמיד מלא שמחת חיים ואופטימיות לעתיד טוב יותר.