אולי השנה החדשה תביא איתה התחלות חדשות... לפחות כך אני מקווה. שנה הזאת ללא ספק זכתה ביושר בתואר השנה הכי גרועה שהייתה לי ואני מקווה גם שזאת השנה הכי גרועה כי אם יש יותר גרוע מזה אני אקרוס...
האירוע שללא ספק זכה לתואר המפוקפק בכך שהמצב שלי הוא כזה עכשיו זה לאבד את הבן אדם הכי טוב שהכרתי, למען האמת גם הכי טוב שאכיר. הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם, סבא שלי... ולא משנה מה אני עושה הגעגועים לא עוזבים הבית שלך ושל סבתא ריק כאילו שאבו לו את כל האויר והכורסה שלך ריקה. ואני לא אשכח בחיים מי היית ומה היית ומה הייתה דרך החיים שלך...
נעבור למקום השני הבדידות שתפסה חלק ניכר בחיי במהלך השנה למען האמת המצב מאז השתפר... אבל הריקנות לא עוזבת היא ממלא ומכילה אותי ולפעמים אני בטוחה שהיא כבר החברה הכי טובה שלי....
מקום שלישי ואחרון במצעד החיים הטובים הוא הפחד שמכיל אותי הפחד מלהקשר לאנשים שינטשו אותי, שיעזבו אותי, טו יותר גרוע יעזבו את העולם הזה... בזכות הפחד הזה הרחקתי ממני אנשים, סגרתי את עצמי עד לכדי הכחשה ויצירת אני חדשה שהיא בכלל לא מי שאני רוצה להיות, אפילו מנעתי מעצמי לכתוב גם פה וגם במחברת...
ועד כאן מצעד החיים הטובים.
יעדים/משימות לשנת 2016 (אני מרגישה זקנה)
1. לצאת מזה מהריקנות, מהדיכאון,מהפחד ובטח שלא להדרדר...
2. עד ליום ההולדת שלי אני רוצה לא להתבייש בגוף שלי (אני קצת מלאנ אז מה?!)
3. אני רוצה לעלות רמה בלימודים
4.להקדיש זמן לספורט
5. לא לעשות לעצמי יסורי מצפון
6. לאהוב את עצמי
7. להתחיל לאהוב אנשים
8. להיות בן אדם יותר טוב
9. לא לפחד מכיתה י'
10. לבלות כמה שאפשר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: