somewhere only I know |
| 3/2015
 There is have hope for my bonfire heart
והנה אני. שוכבת במיטה ומאזינה לשירים. הנה אני עם חיוך מטופש על הפנים. הנה אני הבובה על חוטים חסרת הרגשות, מגלה עולם שונה. מגלה חיוך. מגלה ריקוד. אני עם הלב הבוער, אוספת את החרכים בעזרת המוזיקה, ומתקנת את עצמי. הנה אני מריחה את החופש מעורבב עם קיץ וגשם. כן אני יודעת מוזר. אבל זה מה שיש חם בחוץ אבל יורד גשם. השנה האחרונה, או יותר נכון הארבע שנים האחרונות, היו סיוט. אבל השנה האחרונה הייתה הכי קשה. וזהו החופש הגדול כמעט מתחיל. במרחק נגיעה. ואני אצור חויות שונות. ואני אפתח פרק חדש ונקי, התחלה חדשה. כן אני יודעת שבערך מהפוסט הראשון אני חופרת על זה, וכמובן זה אף פעם לא מתגשם. אבל זה קשה להרים את עצמך מכלום. אני בונה את עצמי מחדש. היו הצלחות והיו אכזבות בדרך הזאת, והיא עוד ארוכה. אבל אני מתכוונת ללכת עד הסוף. 
| |
אני חושבת שעשיתי טעות. נשברתי מולו. כן אני יודעת, יצאתי מפגרת לגמרי. אפילו בכיתי. אבל לא שלטתי בזה. אני מקווה שזה לא טעות. הוא אמר מילים יפות ונעימות שחידדו לי את התחושה שזאת טעות, טעות שאני אשלם אלייה בעתיד.
| |
 טיול שנתי ומחשבות
אוקי, אז אני בטיול שנתי. אני די טיפוס של טיולים שנתיים,לומרות שבכיתה לא סובלים אותי ודואגים להבהיר לי את זה טוב מאוד. היה היום מדהים. נהנתי ממש. התגעגתי לטיולים הלאה, הזדמנות לצאת מהשגרה, להתרחק קצת. לשכוח קצת. אנחנו בירושלים. ניצלתי את ההזדמנות להתפלל בכותל ולהניח פתק. שאני באמת מקווה שיעזור לי כי אני לא יכולה לשאת בזה יותר. בכאב. נכון עכשיו פחות כואב לי,כי אני רחוקה, רחוק מהעין רחוק מהלב. אבל ביום יום אני משתגעת. כמעט בכל יום אני בוכה. אני לא אוהבת לחשוב ככה, אבל מרוב ששונאים אותי בכיתה הזאת פוגעים בי. אני מדחיקה גם את זה כי אני טיפוס כזה, שלא מסוגל להתמודד עם האמת. אבל אני תמיד חייבת לעשות כאילו. אצלי "כח העולם הוא במה וכולנו שחקנים". אני משקרת. אני משקרת לעצמי,תמיד.
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: