somewhere only I know |
| 4/2015
 קצת שאפתני מידי
אני לא רעה, אני לא עושה דברים מרוע. כן אני מציקה לך כי זה רודף אותי. השנאה העצמית שלך. אז אני מנסה לשנות אותך. לא מרוע, מאכפתיות. את אמרת שאני לא יכולה לשנות את העולם, שאני צריכה להפסיק לנסות. אבל אני לא מוכנה, אני לא מוכנה לוותר עלייך, כי יש לך תקווה. לכולם יש. ואני יודעת שזה שאפתני מידי ואני יודעת שזה לא הגיוני, אבל אני מאמינה שאם אני אמשיך בדרך שלי אולי אני אעזור לכמה אנשים. אולי העולם יהיה מקום טוב יותר. אכפתי יותר. אני רוצה שתראי את זה, את החלק היפה של העולם. האכפתי,המוסרי, השפוי, העוזר- האנושי.
| |
שובם של הצניות והסרקזם...
הכל שונה, עדיין לא הבנתי עם זה לטובה או לרעה, אבל הכל שונה. הכל איטי יותר ורגוע יותר. ובמובן די רע הסתבכתי אפילו קצת בלי לעשות מזה עניין. אני לא יודעת אם זה אומר שהתבגרתי יותר או שפשוט אני מזלזלת בהכל לאחרונה אבל זה מרגיש טוב. אני חוזרת לעצמי. למה שהייתי לפניי. לצניות ולסרקזם שהקיף אןתי שאהבתי אותו והוא אותי. עכשיו זה חזר וזה מחליף את הרצינות.
כל שינויי הוא לטובה
| |
גם ילדים מתים...
היום הוא יום זיכרון. יום שצועק את זעקותם של אנשים שנספו בגלל יהדותם,בגלל דתם. אני לא יכולה להתעלם מהשקט שנוצר ביום הזה. אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שהחיים המשיכו בלעדייהם, ללא 6 מליון אנשים. אני לא יכולה להתעלם מזה, מהפחד שאני רואה לסבא שלי בעניים ביום הזה. הפחד שזה יחזור. אני רוצה לבקש משהו מכל אחד שיקרא את זה. אני רוצה לבקש די לגזענות, פשוט די! לא משנה מה היא דתו או צבע עורו או כל דבר שכזה,כי על דברים כאלה התחילה השואה,בגלל שטויות כאלה נרצחו 6 מליון. אני מבקשת בגאווה רבה להפסיק בכל מעשי הגזענות הרבים שיש במדינת ישראל, אנחנו מדינה אחת, עם דעות רבות, אבל כולנו באותה סירה,אז אנא ממכם, כל הנמענים למיניכם בבקשה קחו את זה לתשומת ליבכם. במלחמות, גם הצודקות, גם ילדים מתים...
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: