אני מאמינה שאפשר לאהוב יותר מבן אדם אחד!

אבל לא כל אחד מסוגל לזה...

אני מאמינה שאם אזכיר את המושג "האישה מהצד" כמעט כל בן אדם לא יאהב אותו...

כי למה היא בכלל נכנסת לזה ?

והיא פשוט שרמ**ה חסרת חיים ובטח נואשת עד כדי כך שבא לה להתערב אצל אחרים..

ולמה היא בכלל חושבת שיש לזה סיכוי?

כי הם אף פעם לא עוזבים, הם תמיד נשארים עם זאת שהייתה שם קודם ואולי זה גם נכון ברוב המקרים...

הינה הפכתי להיות אותה אחת שאוהבים לשנוא ובצדק גם אני עד היום הייתי בדעה הזאת ומן הסתם שאם "הגברת הראשונה" לא מודעת זה הופך את זה לפי 100 יותר מלוכלך ומגעיל אין בכלל ספק!

אני לא יודעת איך זה קורה בשאר המקרים

אנחנו בכלל לא חשבנו על הכיוון הזה !

הוא הרי אוהב אותה! הוא באמת אוהב אותה! ואני בחיים לא חשבתי שאהיה מסוגלת לתת לדבר כזה יד אבל...

יש בינינו חיבור מטורף שקשה להסביר!

מצד אחד אנחנו יודעים שצריך להפסיק

ומצד שני.... אין מצד שני אנחנו חייבים!

כל עוד היא לא יודעת כל עוד היא לא יכולה להחליט בעצמה אם זה טוב לה או לא ומה היא רוצה לעשות בנדון זה חייב להיפסק!

הבעיה היא שאנחנו פשוט לא מסוגלים...

יש לו רגשות אלי אין לי בכלל ספק בזה!

בטח תחשבו שאני הוזה בטח תחשבו שזה הכל אצלי בראש אבל אני באמת יודעת והוא גם הוכיח לי את זה!

בנוסף אנחנו מדברים שעות על גבי שעות ועל בסיס יומי, כשהיא לא נמצאת אין רגע שאנחנו לא מנצלים ומדברים או נפגשים..

זה נשמע כל כך רע זה נשמע כל כך מגעיל אני מתחילה להגעיל את עצמי !

אני בחיים לא אבקש ממנו לעזוב אותה אני מבינה שזה לא דבר שעושים ברגע ובכלל שיש עוד אהבה.. הוא אוהב אותה בצורה אחת ואותי באחרת ואני מאמינה שזה אפשרי ואני מאמינה שזה לא רק בגללי אלה גם באשמתו שאנחנו עומדים במצב הזה היום... 

ליבי יוצא אליה אבל היא מעולם לא תבין וגם אני את עצמי איך עשיתי דבר כזה לאישה זה לא חשוב אם אני מכירה או לא איך יכלתי ככה לפגוע בנפש עדינה הרי גם אני בעצמי כל כך פגיעה!

ואיך יכולתי להמשיך בזמן שכל ליטוף ממנו שייך בעצם לה וכל מבט אוהב שלו היה קודם שלה!

אם יש לי מצפון למה אני עוד ממשיכה?!

אני פוחדת להתאהב אני פוחדת להיפגע אני פוחדת כי.....

 אני יודעת שהיום הזה תכף בא...