למה חרא?
- כי אני לא סובלת את המכללה הזאת.
- כי אני לא סובלת בלשון המעטה את האנשים הלומדים איתי.
כמו ר' הגיי המגעיל, שחש ואין לו על מה. כמו ט' הכבשה המכוערת שחושבת שהיא משהו והיא כלום וכו'.
- כי אני בודדה יותר מאשר ביחד עם אנשים.
-כי חצי ממה שאני לומדת, אני לא מתחברת אליו.
-כי העניין הכספי שלי לא מזהיר בכלל.
- כי העובדה שכולן לבושות כל כך יפה כל הזמן, מורידה לי את הביטחון.
- כי רוב בגדיי הנורמליים לא עולים עליי עדיין.
- כי אני עדיין בורחת לאוכל, שינחם אותי. ואז הוא זה שמכניס אותי גם לדיכאון..
- כי עד שהכרתי חברה טובה באמת, כבר לא ממש בחיי. היא אי שם, ואני כאן- תקועה וצריכה אותה.
- כי קר.
- כי עדיין נותרו לי 15 ק"ג להשיל.
- כי אני מקנאת באחרות, אחרים, ואף פעם לא מרוצה מכלום.
למה מתוק בכל זאת?
- כי יש לי את אהובי, והוא לצידי וכל ערב אני נרדמת בזרועותיו.
- כי כן יש לי כמה חברות, אומנם מחוץ למכללה, אבל עדיין.
- כי סוף סוף אני לא גרה עם ההורים, ויש לי את השק והעצמאות שלי.
- כי אני מכירה את חיי המטבח סופסוף וזה כיף.
- כי חזרתי לצלם, וזה תחביב שעושה לי טוב.
- כי התחלתי דיאטה של חלי ממן, וזה עושה לי טוב בלב. אפילו שיש מעידות.
- כי אומנם אין לי הרבה כסף, אבל זה בגלל שאני סטודנטית, והעבודות שאני עובדת בהם- מספקות אותי.
- כי אני עדיין סטודנטית, יש לי סטטוס שמשאיר אותי ברוח צעירה.
- כי אני לא נמצאת בעבודה טובענית עם בוס חרא שיעמוד לי כל יום על הראש בשביל משכורת שלא שווה את זה.
- כי התחלתי לקרוא ספר מעניין 'מובטלינה' ואני מתרגשת ממנו כמו ילדה ממתק.
- כי אני יוצאת יפה בתמונות, וגיליתי שלצלם את עצמי זה לא כזה נורא ואפילו מרתק.
- כי אני שימושית לאנשים.
- כי אני יצירתית, ועליי להוציא יותר לידי ביטוי את היצירתיות שבי.
- כי אכלתי היום עוגה עם מלאה בסוכר והיה לי טעים.
זהו.
לילה.