"דף חדש?" מעניין מתי תפתחי אותו

אני רוצה שתדע 

כמה אני שונאת לבקש

ממך עזרה.

ביקשת ממני ציור,

אחרי שראית את העבודה

ולי רק בא 

לצייר לך כיסא מעופף

שמוביל אנשים לבדידות

טבולה בעצב מלטף.

ולקינוח הוא ימטיר

שנאה עצמית.

כמו שאותן הדקות במקלחת

שטפו אותי

בבת

אחת

מגיל צעיר עסקתי בסליחה.

ניסיתי

באמת

לסלוח לך.

על הכל, מבלי לשמוע שביב

של התנצלות.

אבל פתאום נזכרתי בכיסא

ובהכחשה

שאחריו

והבנתי שהדרך 

עוד ארוכה

עוד ארוכה

ואין לי מה עשות עם זה.

נזכרתי, זה פתאום נחת.

זרקת עלי כיסא באותו היום.

אחר כך נעלתי את עצמי במקלחת,

סיפרתי לסבתא

והיא שאלה אותך

והכחשת

ובזמן שהמים זרמו על הגוף

חשבתי, ילדה בת 10

על כלום.

ורק הדמעות לחשו.

ריקוד בתוך כוס

ריקוד בתוך המים

שבירה

של פחד שמעולם

לא נראה

הכל היה פה תמיד

רגליים וידיים

שיכולות לנוע

בדרך

אחרת -

תנועה במים

כל המלחמות מובלית

בסוף

אל הים.

רק שלי מובליה לנחל

שם הכל נהפך לחלק

ושדות וצמחים ופרחים ופחדים

שוב לא

שוב לא

יעמדו בדרכי

לעזה

אהובתי