כשכולם סביבך משתנים זה צורב. במיוחד כשהם משתנים לרעה. זה צורב חלק בגלל שהם מבינים שהם מעבר לערך שלך,שהם מבינים מי שווה להם ואני פתאום לא ברשימה הזאת. ומצד שני זה צורב כי הם כבר הבינו מי הם ומה מגיע להם כשאני יודעת מזה רק להיות תלויה באחרים

אולי השינוי הזה לא בא ממני אבל הוא חשוב. חשוב להיות לבד ולגלות מי אתה באמת ומה אתה שווה. 

וזה לא פייר כי אף פעם לא הבטחתי שאני טובה, אף פעם לא נתתי הצהרות עליי ותמיד הזהרתי את מי שניסה להתקרב שהוא יברח בסופו של דבר. אולי כל מה שהם אמרו עליי נכון, אולי באמת אני רעה. לא אכפת לי שלא יתקרבו נמאס לי כבר שבורחים ממני כאילו יש לי צרעת ברגע שקולטים אותי באמת. 

היא שברה לי את האמון בה בדרך הכי כואבת ואני כבר לא רואה את הפואנטה בלסמוך על אנשים. הגיע הזמן לשחרר