שקט. שקט מתוק כזה שמשרה אווירה שהזמן כבר לא חשוב. שקט כ"כ נעים שהמחשבות הטובות באות בכוח, שקט שכשהוא חובר אל הזמן הוא מרפא הכל.
אחרי כל הפעמים שחוויתי את השקט שלפני הסערה, נותרתי רק עם ההריסות. הסערה התחוללה ולקחה איתה הרבה, אבל זה היה שווה הכל. אני לא נוגעת בכלום אני לא מסדרת כלום, אני נותנת לשקט לשלוט ואיכשהו הדברים מסתדרים מעצמם.
מדהים. למה פחדתי כל כך מהסערה? ההריסות לא משנות כלום אם אתה מדמיין אותם לפני, הן לא כל כך נוראיות. לפעמים, הן בכלל לטובה.