יצאנו אתמול לדאנס בר בתל אביב אחריי שחודשיים וחצי לא יצאתי [שאין בזה שום דבר פסול , היה נחמד מאד להיות בבית בכל סופ"ש].

בכל מקרה כשנכנסתי קלטתי, בפעם המיליון, כמה כולם זוכרים אותי ורוצים להראות לידי. אבל אתמול לא הסתכלתי על זה בצורה השלילית שאני כל כך רגילה אליה, אתמול נהניתי מזה, אני חושבת שזה אפילו היה חסר לי. זה הזכיר לי לרגע שאני שווה משהו. לפעמים אני צריכה את הפידבק הזה מאנשים אחרים כדיי לאמת את מה שאני כבר יודעת.

בכל מקרה, הסיבה שבגללה לא יצאתי היא הניתוח שעברתי בעין בעקבות זיהום. העין הייתה נפוחה מאד וגם אסור היה להתאפר.

עכשיו יש לי בדיקות חדשות לעשות לעיניים- שקשורות ללחץ של העיניים, כדיי לבטל את החשד לגלאוקומה [התדרדרות הראייה עד לעיוורון]. חשבתי על זה המון במהלך השבועיים האחרונים, כמה אני מפחדת לאבד את הראייה שלי. אפילו נכנסתי לדכאונות ועשיתי רשימה של דברים שאני חייבת להספיק לפני שאני מאבדת חוש כל כך חשוב.

אבל אז קראתי מעט על המחלה ודיי נרגעתי, כי הרפואה שלנו כל כך מתקדמת. אז אני אהייה בסדר חח. ומקווה שבבדיקה בעוד שבועיים יאמרו שהכל תקין.

חוץ מכל זה, אני סובלת יותר משנתיים מכאבים בברכיים, משום מה בחודש האחרון המצב החמיר - אני שואלת את עצמי אם זה בגלל הקור.

אני חייבת ללכת לאורטופד כדיי לבדוק מה העניין. אני מקווה שבעזרת טיפול מתאים ופשוט יהיה ניתן לפתור את השיט הזה, כי לא בא לי להתחיל עם ניתוחים וכל זה.