אני יודעת שמגיע לי יותר טוב ממך, מבן אדם שלא מקבל אותי כמו שאני וכל פעם שמקבל סיבוב פשוט זורק אותי בדרך הכי מגעילה בעולם.

אבל אני, אני נזכרת בדברים הטובים, בלילות שלנו יחד, איך שהיית מחבק אותי ולוחש באמצע הלילה סתם ככה כי התגעגעת "אני אוהב אותך". הלב שלי היה מתכווץ ונצבט מרוב אושר ואהבה ושמחה שאתה פשוט כאן, לידי. 

אתה רק מנסה להראות לי כמה שהפרידה הזאת סופית עבורך, מוחק אותי מכל מקום אפשרי, מדגיש פעם אחרי פעם שאני צריכה לקחת את הדברים שלי ממך ולא ליצור קשר עם המשפחה שלך אחר כך.

הפכת למשפחה שלי, לבן אדם שמכיר אותי הכי טוב ואני אותו, ואפילו עם כמה שאתה לא מרבה לדבר, אמרת לי את זה "את מכירה אותי הכי טוב בעולם."

אני כל כך רוצה אותך עכשיו לידי שתצחק על הפרצוף השמנמן ותגיד לי שאני דומה לאבא שלי, ועם כל זה אני יודעת שלך כבר לא מגיע, ולי ? לי מגיע הרבה יותר מבחור שאחרי שנה שלמה ימחק אותי כאילו כלום, או לפחות ינסה..

נמאס לי מהוויתורים שלך, על עצמך ובעיקר גם עליי, אבל אם אני יודעת שמגיע לי פי אלף? למה אני מתגעגעת כל כך ? למה כל דבר מזכיר לי אותך? אוטו כמו שלך שאני רואה ברחוב, לעבור ליד הבית שלך, כל דבר צובט כל כך בלב, אפילו להסתכל על הכלבה שלי אני כבר לא יכולה, כי אני ישר נזכרת איך אהבת אותה, שיחקת איתה, ישנת איתה ואיך היא אהבה אותך גם, אני רוצה לספר לך דברים, שתראה את החדר החדש שלי, איך ירדתי במשקל, איזה שמלות קניתי היום, שגם בסילבסטר הזה תהיה איתי, ושוב נלך לסרט כמו זקנים, נפספס את השעה 12 ואני אכריח אותך להזיז את השעון אחורה כדי שנוכל להתנשק בדיוק ב12...

אני אוהבת אותך וזה פשוט לא פייר שזה לא מפסיק לרגע

בכל מקרה, משקל השיא שלי היה בערך 69, לפני שלושה חודשים, אני נראית רזה יחסית למשקל שלי והגובה שלי הוא 1.64, איכשהו ירדתי בשלושה חודשים האחרונים למשקל 65.. היום בבוקר כבר שקלתי 64.4, אני מתכונת להשקל כל בוקר ולעדכן..

אני רוצה להכנס לחנות ושכל דבר שאמדוד יראה מדהים, להרגיש שווה ליד בנות אחרות, להרגיש שמסתכלים עליי, להיות יכולה להעלות תמונה בבגד ים בלי לעצב אותה באלף אפקטים שונים כדי לטשטש הכל, לא להצטלם רק בזוויות כל כך מסויימות כדי לצאת שווה,פשוט לעשות כבר את השינוי הזה.

אני משתדלת לאכול כמה שפחות אבל לא ממש יכולה להרעיב את עצמי, המצב הבריאותי שלי חרא ואני מיד לא מרגישה טוב ועם כאבי ראש.

מצטערת על הפוסט בלי שמחת החיים, ממש עצובה, מבואסת, לא יודעת עדיין איך לכתוב ומה..

אוהבת <3