שקט פנימי

"זורם לך סרט?" שלחתי בתמימות. "בשמונה אני אצלך".
עשרה לשמונה והחלטתי שמקלחת של עשר דקות זה בדיוק הזמן. בשמונה וחמישה הוא התקשר, קצת לא מרוצה מהעובדה שהוא צריך להסתובב סביב האזור כדי למצוא אותי. התלבשתי בזריזות ויצאתי מחוץ לביתי. מיהרתי אותו בטענה שאין גרביים לרגליי וקר.
להגנתי, באמת תכננתי שנראה סרט. התיישבתי על מיטתי ושאלתי אותו במה הוא רוצה לצפות.
"לא יודע", הוא ענה. "תבחרי מה שאת רוצה" בזמן שהתיישב מאחורי, ידיו נחות על מותניי ומושכות אותי כלפיו. זה היה יום חמישי קריר, שנינו חזרנו מהבסיס.
הוא לוחם, אני אחרי נסיעה ארוכה. הכרתי אותו שבוע לפני כן- גבוה, גדול במימדיו. חיוך מקסים.
היו לו קמטים במצח וזה שעשע אותי. בסתר, כמובן. שכבתי על גבי, הוא מתרומם מעלי, חיוך ממזרי. שפתיו נשקו לשלי.
קיוויתי להיות יותר נחושה מזה, אבל ידעתי לקרוא את האווירה, והאווירה בהחלט קראה לי.
ידיי אחזו בעורפו בעדינות ושפתיי נשקו חזרה, נעו בעדינות בתגובה לכל תנועה שלו. רגליי פעלו מעצמן ומשכו את פלג גופו התחתון קרוב יותר אליי, בין ירכיי הבשרניות. הוא החל להתחכך בי וידיו תפסו בחזקה במותניי שוב, מפשילים את חולצתי ממני. כפות ידיו חזרו מטה, הרימו את אגני מעט ותפסו בלחיי ישבני. "יש לי חולשה לתחת" הוא לחש כשלש אותי. צחקקתי ואחזתי בישבנו בעדינות. "גם לי" חייכתי וכף ידי נחתה עליו בעצמה.
לשונו כבר הייתה על צווארי, וכשטענתי שזה מדגדג אותי כשמנשקים אותי שם הוא תפס בשיערי ומשך, הכריח את ראשי אחורה, מנשק ונושך לעורי העדין. בחור חכם ללא ספק. "סרט, אה?" הוא צחק.
סובבתי אותו לגבו והתיישבתי על מפשעתו המכוסה. נשקתי ללסת, לצוואר. נשכתי את תנוך אוזנו וליקקתי אותה. שאלתי אם זה מוצא חן בעיניו כשנאנח בעדינות, וכתגובה דחף את פלג גופי העליון והצמיד את שפתיו לחזה שלי. הוא הפשיל את הגופייה שכיסתה אותי ובמהרה לשונו כבר הייתה על פטמתי, ידו מעסה בגסות את השנייה. "אח! אתה מכאיב לי..." גנחתי כשידיו לשו את שדיי, ושיניו את הכתף שלי. הוא לא הפסיק, והכרחתי את ידיו לנהוג בעדינות יותר.
הרגשתי שאני לא מסוגלת לחכות יותר וגופי סטה כלפי מטה, זוחל באיטיות לעבר מפשעתו, מפשיטה אותו משארית בגדיו. הזקפה שלו לא הייתה מלאה, וזה לא מצא חן בעיניי.
ידי תפסה בזוג התלוי מתחת לאיברו, כשלשוני מלקקת אותו מהבסיס ואל הכיפה, אותה הקפתי ברטיבות. הוא ניסה לדחוף את ראשי, אך בשלב מסוים הבין כי זה רק יאט אותי. הכנסתי אותו לפי, והחלתי למצוץ בהשקעה, כמו שאני רגילה- באיטיות, בהתחשבות. ניסיתי למצוא את הנקודה שהוא מגיב אליה יותר. הגברתי את המהירות ככל שרק יכולתי, אך עם הזמן הוא החל בעצמו לנסות להכתיב את הקצב. הרשתי לו, בסופו של דבר רציתי שהוא יגיע לשיא, לא להרגיש שניצחתי אותו בדומיננטיות.
כמעט נחנקתי.
עליתי חזרה מעלה, אך נראה שהוא לא היה קרוב לסיום. ראשי נח על החזה שלו, והיה לנו ויכוח קצת מטופש על כך ש"את לא יודעת שלא מנשקים בחור במשך חמש דקות אחרי שירדת לו?" ולמען האמת, לא יכולתי להפסיק לצחוק. אני חושבת שהוא התערער מהצחוק ההוא, אבל במהרה ידו נגעה בירך שלי וזחלה כלפי מעלה.
האצבעות שלו החליקו ברטיבות שהצטברה בין רגליי, מתגרות בדגדגן הגם-ככה-מגורה שלי. לא הצלחתי לשלוט בקולי, ומצאתי את עצמי מתרוממת על ארבע רגליים. ידו השנייה מצאה מקומה על ישבני, והחלה ללוש באגרסיביות את הלחי שלי. נאנחתי, רגליי היו חלושות ולאחר זמן מה לפתע הוא הפסיק. "תביאי לי את הארנק שלי, הוא לידך" אמר. שאלתי למה הוא צריך את הארנק, וענה שבשביל קונדום.
הבהרתי בפניו שאני לא מתכוונת לשכב איתו היום- והבעת פניו נפלה לחלוטין. לגיטימי, אני מניחה.
נשכבתי על ידו חזרה, והמשכנו לשוחח. לא מאוחר מידי לאחר מכן התקשרו אליו, ואני נשכבתי על בטני במיטה הפנויה. בסוף השיחה התיישב מעליי. "מה, נרדמת?" כשידיו מלטפות את גבי. צחקתי.
"חס וחלילה." עניתי בציניות, ושפתיו נצמדו לעור שבין כתפיי לצווארי. חשתי צמרמורת עוצמתית מעורפי לישבני, ולפתע, זה כאילו הוא מצא את כל נקודות החולשה שלי בבת אחת.
הוא נשך וליקק את גבי מכתפיי ועד לעצם הזנב שלי, מכריח אותי להתקמר יותר ויותר כתגובה למעשיו. לא יכולתי להפסיק אותו בשום צורה, וכששיניו נצמדו לישבני חשבתי שאני מאבדת את חושי. שיערי נפל קדימה כשניסיתי להתרומם למרפקיי, ישבני בולט החוצה יותר ככל שהוא נוגע בו יותר. נאנקתי ונאנחתי ולא רציתי שיפסיק. כשהתרוממתי ידיו הגדולות תפסו בשדיי הקטנים והחלו ללוש אותם באותה אגרסיביות כמו בתחילה. הכאב היה שם, אך הוא התערפל יחד עם שאר העונג שגופי חווה בכל נגיעה קטנה שלו בי, וכל אנחה שיכלה להכיל כאב התחלפה באחת תשוקתית וענוגה.
ההתעללות הנהדרת הזו המשיכה במשך כמה דקות קרובות, עד ששפתו נצמדה לאוזני ולחשה.

"נו, התעוררת?"