מעולם לא רקדתי.

מעולם לא שרתי.

טוב זה שקר, יצא לי לשיר פעם אחת בחיי, לא יודע אם אפשר להחשיב את זה בכלל.

פעם אחת הייתי בשיחה בסקייפ עם האקסית ושמענו שירים על פול ווליאום ו"שרתי".

לא קרה מעולם לפני ולא אחרי.

הרגשתי גם רע עם עצמי אחרי, אך אך לא באותו הרגע.

יש את האמרה dance like no one watching, מעולם לא הבנתי איך זה פרמטר.

למה שיהיה לי אכפת מאנשים אחרים?

הם רק אנשים.

האדם היחידי שמפריע לי זה אני.

הסיכוי שמשהו כזה יקרה כשאני לבד נמוך מהסיכוי שהוא יקרה כשאני עם אנשים.

קשה לי לתאר את למה זה ככה, אבל אני מרגיש חסם,

כאילו משהו בפנים עומד להתפוצץ.

אני פשוט אדיוט.