stay beautiful,keep it ugly

חשבתי שלא אתן לדיכאון שלה לדכא אותי גם.

חשבתי.אלו רק מחשבות.

למרות שכולם במילא חשבו שאני תמיד בדיכאון או משהו כזה.

אני לא.אני פשוט לרוב מעוצבנת קצת.וגם זה לא.זה שאני לא מחייכת לא הופך אותי למדוכאת.

אבל עכשיו? עכשיו אני די מדוכאת.

למה אני לא יכולה פשוט לקום בבוקר יום אחד,ולא להרגיש?

(לפני שאני מתחילה אני רק צריכה לציין ששם הקטע נלקח מהשיר drown)

עכשיו הבנתי

שאני באמת די מפחדת מזה שט' באמת תתאבד

לא משנה עד כמה הנסיבות טפשיות.זה לא ממש הזמן לשפוט,למרות שזה מגוחך.

מרוב פרנואידיות אני מפחדת שאולי היא מתה עכשיו...

אבל כנראה שלא.מצד שני,אני גם לא רוצה לבדוק...

אכפת לי ולא אכפת לי.זה מדהים.