ביום שישי אבא הלך לחפש לי מוס לשיער.

בגלל שאני מתרגלת מהר למוצרים, לא הייתי מוכנה שהוא יקנה לי משהו שאף פעם לא ראיתי, זה ולא סמכתי עליו לקנות משהו שהוא באמת מוס ולא קרם לשיער. החברה שהשתמשתי בה היא shuki zikkri אבל אבא שלי לא מצא את החומר בשום מקום.

אז הוא נכנס לספרית.

זהו, אין יותר shuki zikkri. הם פשטו רגל. אז לבינתיים אבא שלי קנה כמה מהחומרים שהיא הציעה בהנחת חג או משו, ונתנה לו את הכרטיס שלה שאני אוכל להתקשר אם יש לי שאלות. ברגע שאבא הגיע הביתה התקשרתי, אני רוצה לדעת איך משתמשים בחומרים כמובן.

אז אתמול בבוקר, היום האחרון לחודש, אני משתמשת בשמפו, במסכה, ובמוס החדש שלי, והתוצאות נפלאות. השיער לא נהרס יותר מדי אפילו כשהלכתי להליכה לארבעים דקות.

התקשרנו לספרית וקבענו תור.

האמת היא שאני חושבת להסתפר כבר ממזמן. אני הייתי צריכה דילול שיער, והשיער גם לא היה באורכים שווים, אבל בהתחשב שעובדה שספר הנשים היחידי שאמא שלי מכירה הוא הספר שלה, שמספר נשים בגיל ארבעים ומעלה, לא הייתי מוכנה לבוא אליו. שניהם כל הזמן מנסים לשכנע אותי לקצוץ את השיער לחלוטין. ואני אומרת כאילו, WTF? אתה לא יודע שומדבר על שיער מתולתל! כשנתת לי את החומר ההוא בפעם היחידה שבאה אלי הדבר היחידי שהוא עשה זה להרוס את השיער ולגרום לו להיות - ולהיראות - שומני לאללה.

אז ברבע לשתים עשרה הופעתי אצלה. הייתי אמורה להיות שם בשתים עשרה אבל הגענו למרכז העיר מוקדם בגלל שרצינו לעצור בגרפוס וזה לקח פחות זמן משחשבנו. אז היא הסתכלה עלי והתחילה לשבח את השיער, אבל שאלה - וצדקה בשאלתה - מתי הפעם האחרונה שהסתפרתי.

התשובה? איפשהו בין לפני שנה וחצי ללפני שנתיים. בכל מקרה, הרבה זמן.

אבא שלי עזב ברגע שהיא הרטיבה את השיער שלי. יש חנות ספרים משומשים ממש ליד שהוא אוהב. קניתי שם את ספרי סדרת קרסטומנסי של דיאנה ווין ג'ונס.

דיברנו ושוחחנו. דיברתי הרבה על תמר - היא פשוט חזרה ועלתה בשיחה באופן טבעי - אז הספרית חשבה שהיא החברה הכי טובה שלי. אמרתי לה שלא, ואז דיברתי על מאיה לקצת. האמת? מי יודע מי החברה הכי טובה שלי. בינתיים כיף לי עם מלא אנשים.

התספורת חמודה שלא תאמינו.

אבא קנה לי באותה ההזדמנות פן. הללויה.

אח"כ הסתובבנו קצת במרכז העיר, אכלנו ארוחת צהריים בלואיג'י, אני, טל ואבא, הסתובבנו עוד ארבעים דקות ואז נסענו הביתה.

הבוקר התעוררתי האיחור והתקלחתי בשביל שהשיער יראה מושלם. הוא נראה באמת טוב אפילו עכשו, למרות שהאופי שלו השתנה במהלך היום.

לילי צבעה את השיער! לא לגמרי, אלא רק קצת מהשיער החום שלה בלונדיני עכשו. לא ממש בלונדיני, יחסית כהה, אבל ליד השיער שלה שהוא ממש חום כאילו, כזה, הצבע נראה ממש בהיר וזה היה נורא יפה.

כשנכנסנו לכיתה היו משולשים עם השם של כל אחד במקום שלו. מיה שוב החליטה על מקומות לפני הלימודים.

אז אני בטור השני משמאל (מתוך ארבעה) בהכי מאחור. אורי ומאיה יושבים אחד ליד השנייה באמצע הטור הראשון, שזה חצי מעצבן וחצי מזליסטי בשבילי. מאיה עברה דירה אתמול ומשהו נפל לה על הרגל, אז היא היתה צריכה ללכת לרופא ( :( ואני מקווה שהיא יותר טוב עכשו) ואני זכיתי לשבת ליד אורי במהלך ארבעת השעות הלימודיות - לשון ּ 2 ומחשבת ּ 2. השעתיים הראשונות שהיו אמורות להיות ערבית היו שעה כיתתית, חצי שעה תפילה/שיח וחצי שעה טקס תחילת שנה.

היה לי ממש כיף ליד אורי, צחקנו ודיברנו (ממש קצת, אני נשבעת!) וציירנו, גם מבוכים. הוא סוף סוף נפרד מהחברה שלו במה שהוא חושב שהיא הפעם הסופית - כי הם היו on and off בשנתיים האחרונות ואני חושבת ש, כאילו, about time!

ואז הוא הזמין אותי לצהרי סרט מחר אחרי בצפר. אני, דין, גיא, חגי, ואורי כמובן. החלטנו על שר הטבעות אני חושבת. גם תג'ר היה אמור לבוא אבל במקום זה אורי הלך אליו היום אחרה"צ. כיף להם. ואני לא בדיוק הBFF של תג'ר. הוא קצת מעצבן אותי האמת היא. אל תספרו לו. בכל זאת ישבתי לידו בערך חצי שנה. כשהוא היה בשיעור ולא באיזה משהו של העשרה, כי הוא לא מי יודע מה בלימודים, הוא הוסח בידי מכשיר אלקטרוני כזה או אחר.

בתחנת האוטובוס הביתה פגשתי ילד מי"א שאני תמיד שוכחת את שמו אבל אנחנו מכירים די טוב. שוחחנו כל הדרך הביתה - הוא היה בדרך לירושלים גמכן - והיה נורא מעניין. הוא הסביר לי על מגמות ובגרויות וsimilar shit, ואז ירדתי מהאוטובוס

חמישה אנשים שמו לב לתספורת שלי היום בלי שאני ארמוז להם: מאיה, שירה ב, הספרנית, בת אל ועדן מכיתה - עכשו ט1. וואו.

אביגיל

עריכה: שעה וחצי אחרי כן

דיברתי עם אורי והסרט שאנחנו רואים הוא "אמיצה" בוודאות. אבל לא בטוח שגיא וחגי מגיעים. שלושה זה קצת משעמם... אבל נסתדר.

היה עוד משו אבל אני לא זוכרת.

http://www.facebook.com/Gailsblog