זה התחיל בזה שההוא שקבעתי איתו פגישה בבית ספר בפעם המאה החליט שלא בא לו להגיע היום דווקא ללימודים..המשיך בזה שהבנתי שחברות זה לא משהו שנועד בשבילי כי אפילו כשביליתי יממה בלרוץ אחרייהן כדי להשתלב ולא להיות המתבודדת הם ידעו טוב מאוד איך ללכת בלעדיי בלי להסתכל אחורה לשנייה..ושוב האקס עולה בדמעות שנצברו לי בעיניים ואני לא יכולה להוציא כי אני בפאקינג אוטובוס ציבורי .אני באמת מוכנה שעכשיו תיהיה תאונה וזה מה שיזכרו ממני באמת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
