story of my life

לפעמים החיים מעמידים אותנו בפני אתגרים. מרימים לנו מכשולים. חומות. מבצרים. כאלה שגורמים לנו להרגיש כל כך קטנים ומסכנים.

כאלה שגורמים לנו להרים מבט למעלה, להסתכל ולהבין שאין דרך לעבור את הדבר הזה. שיש מולנו חומה ענקית מאבני בטון ואין לנו ברירה אלא להתחיל לקלף אותה עם כפית. קילוף אחרי קילוף, חתיכה אחרי חתיכה. החל מהתחתית, מהלבנה הכי הכי קטנה ונמוכה, ולהגיע עד למעלה, אין דרכי קיצור ואין עקיפות.

אתה יושב עם מבט צר כמו זה של סוס מרוץ, לא רואה שמאלה ולא ימינה, לא מבין את התמונה הכללית, לא רואה מה שיש מצידיה של החומה. יושב בישיבה מזרחית לרגליו של קיר עצום ומתחיל לקלף אותו...

עם כל קילוף אתה תוהה לעצמך למה.. למה דווקא אני? מאיפה הגיעה החומה הזאת? מה הסיבה לכך שהחיים מעמידים אותה בפניי דווקא עכשיו? מה הלקח של הדבר הזה? לאן הוא מוביל אותי? ומתי בדיוק מגיע השלב שבו החומה נשברת ומכריזים game over על הדבר הזה.

אבל העולם שלך צר. אתה לא מצליח להבין. מרגיש במבחן הגדול של החיים שלך. מרגיש שיש משהו שאתה כנראה צריך ללמוד מזה, שיש משהו שמחכה מאחורי החומה הזאת, אבל מה זה? ואיך יודעים כשזה קורה? למה לא הכינו אותי? ואיך מבינים מה צריך ללמוד בכלל?

לפעמים החיים מעמידים בפנינו אתגרים. בורות. כאלה עצומים. תהומות. כאלה שאתה מרגיש כל כך קטן מולם. מרגיש כמו הצל הקטן של עצמך. לא מצליח לראות איפה התהום הזאת נגמרת ואיפה מתחילה. לא מצליח לראות מה עומקה ומה רוחבה. רק רואה תהום.. ובפנים הכל שחור. איך אעבור את התהום הזאת? אין דרכי קיצור אבל חייבת להיות דרך.

לפעמים אתה רוצה לקחת תנופה ופשוט לקפוץ... בתקווה שתגיע לצד השני, ואולי בתקווה שגם לא. העיקר שלא תעמוד עוד מן הצד ותעסוק במחשבות אין-סוף.

בין אם אתה מאמין בזה מהתורה ובין אם לא, אתה מדבר למישהו.. למשהו.. שואל, תוהה ומתחנן.. מתחנן שמשהו ממש טוב מחכה אחרי התהום, מאחורי החומה. מתפלל שמשהו ממש טוב גרם לכך שהמכשול הזה עומד בפנייך עכשיו ומונע ממך להמשיך בדרך הטובה והבטוחה. בין אם אתה מאמין או לא, אתה נאחז במשהו. רוצה לקוות שמאחורי החומה מחכה לך נוף עוצר נשימה, ים טורקיז ושמש חמה. אתה רוצה להאמין שמאחורי התהום נמצאים השפיות שלך והחיוך.

ובנתיים, בימים האלה, צריך להבין. לקבל את החומה שנפלה, את התהום שנפערה בבטן האדמה. לקחת כפית ולהתחיל לחפור במרץ. אם לא נחפור איך נגיע? איך נגיע, נגיע, נגיע לארץ חדשה....