נכנסתי לכאן אחרי הרבה זמן שלא הייתי כי הרגשתי שאני צריכה לפרוק..
אבל נראלי שזו הפעם הראשונה בחיים שלי שבאתי לשתף ואני פשוט לא יודעת איך.
אין לי איך להסביר את כל מה שעובר עליי. איך לנסח את כל מה שאני מרגישה..
פשוט איכשהו מרגישה קצת אבודה.. בודדה..
לפעמים אני יכולה להרגיש הכי אהובה והכי בסדר עם בן הזוג עם ההורים, וברגעים שאני לבד אני מרגישה כאילו מעולם לא היו איתי אנשים.
אני אפילו לא מצליחה להסביר את זה לעצמי.
אני אדם שמאוד אוהב את הלבד שלו ומאוד מסתדר איתו.
אני לא רגילה לשינויים קיצוניים כאלה במצבי הרוח שלי.
והיום איכשהו זה התפרץ ואני לא מצליחה לשלוט בזה..
אני מניחה שאני פשוט צריכה קצת פורקן לנפש. קצת להעלות על הדף את הרגשות שלי כדי לעשות לעצמי סדר בראש.
קצת לשים את הדברים ישר מול העיניים כדי להבין מה אני רוצה מעצמי.
לעשות סדר בחיים שלי.
אני יודעת שאני הכי לא ברורה וזה פוסט ממש מוזר אבל ככה גם ההרגשה שלי.
מקווה שזה ישתפר
לילה טוב 3>