הכל בנאלי הכל רגיל. מוזר שאנחנו כל כך משועממים מהעולם הזה, וזה לא שהכל נשאר אותו דבר

אנשים משתנים, מקומות מתחדשים. אז למה נשארנו באותו המקום?

זה שהחברה משתדרגת זה אומר שמשהו אצלנו לא בסדר? לא התקדמנו?

בסך הכל לא משנה כמה דברים ישתנו משהו אחד יישאר אותו דבר, השגרה.

אנשים יגידו שהם רוצים לשנות אותה, לנסות משהו אחר. אז מה מונע מאיתנו לעשות את זה? יש הרבה סיבות-

פחד ממשהו חדש, מחסור בכסף, חוסר רצון, אי יכולת נפשית וכ'ד. אם תשימו לב כמעט לכל מה שרשמתי יש משהו אחד משותף, אין לנו מושג איך לשנות את זה.

מרגישים שנמאס, נמאס מהכל. כל כך הרבה בעיות שקופצות ביחד זה גורם לנו לחשוב על שני כיוונים-

האחד לברוח והשני לוותר, ורק אנחנו יכולים לבחור באיזו דרך ללכת. 

זה כל כך קשה לחשוב בצורה הגיונית לפעמים, כי שגרה זה דבר שיכול לגרום לאנשים לאבד את העשתונות, לאבד את עצמם. 

כבר אמרנו את מה שיש לנו להגיד? כבר עשינו משהו מהאפשרויות שהיו לנו? ואם כן, מה כבר נשאר לעשות?

שאלה פשוטה, לשנות משהו, בעצמנו, במקומות שאליהם אנחנו הולכים. אפשר לשנות שגרה זה אפשרי

וזה לא משנה באיזה מסגרת אנחנו נמצאים תמיד אפשר לשנות. 

אז תעצרו רגע ותחשבו, מהמקום שבו נמצאת בשגרה שלכם, מה נשאר לעשות?