את רוב היום ביליתי בלכתוב ולשכתב את הספר שלי.ואז במזדמן, התפתחה שיחה עם האקס שלי בקבוצה, עכשיו, אנחנו ידידם- לא יודעת אם אני מעדיפה את זה ככה.
היו לנו קטעים שהתנהגנו כמו זוג, אבל כנראה זה לנצח פרנדזון.
אז זה מה שהביא אותי לדבר על יום האהבה שבפתח..
בתור מדינה עם אלפי חגים משלנו אנחנו מתעקשים שיהיה לנו גם עוד חג אהבה, אז פעמים בשנה יוצא לנו לחגוג את חג ה"אהבה"..
אבל.. מה זה אהבה?
רובינו חושבים על אהבה בתור הדבר הקיטשי שרואים בסרטים ובקומדיות רומנטיות.
"אהבה יכולה לפעמים להיות קסם. אבל קסם יכול לפעמים להיות רק אשליה"
כמה מאיתנו באמת מבינים מה זה אהבה?
מה אתם מעדיפים? אהבה שלוקח לה לזמן להתפתח או אהבה עיוורת?
"אהבה ראשונה היא רק קצת טיפשות והרבה סקרנות"- ג'ורג' ברנרד שאו
אני מעדיפה את האפשרות שתדע מה כל החולשות והחסרונות של אהובך, רק ככה תוכל להתגבר עליהם..
אבל למה כל חג אהבה זה בין זוגות? מה עם חברים? אולי צריך להעריך יותר את האהבה החברתית מהתשוקתית? כי אחרי הכל מי שם כשאתה מספר לו שזה הסתכל עליך ככה? או אמר לך את זה וזה? מי שם לתמוך בך בריב? מי שם לתת לך כתף לבכות עליה כשהכל נגמר?
תחשבו יותר על מה שיש לכם ועל מה שאתם נותנים בחזרה, בסופו של יום.. חג האהבה זה בולשיט
אני אשמח לתגובות וביקורות כדי שאני אשתפר ולכם יהיה יותר כיף לקרוא 3>