גובלת בציניות מבחינתי,

דמוקרטיה יהודית בארץ ישראל כארץ הלאום של העם היהודי...

מבחינת רעיון מעניין, מבחינת פרקטיקה?

הזכויות שמקנה עיקרון זה של ארץ לאום של העם היהודי היא הזכות

להמשיך את מסורתו של העם היהודי בארץ כשהוא מגיע הרי מהגולה (חו"ל)

אם זה יהדות אשכנז או ספרד או אפילו יהדות רפורמית כל אלו תחת גג אחד

בארץ אחת...והמסיבה מתחילה.

עם ישראל כמו תורת היהודים 1000 פנים לו אך כיוון שתורנתו היא לא היחידה באיזור

אפשר להגיד שעם זה מורכב מכמה תורות שגולת כותרתן היא הוכרה באלוהים אחד בורא הכל

ובמצב אוטופי זה, גם זכויותיהן צריכות להשמע בממשל ולנסח חוקים למענם.

כאן אני הייתי רוצה להכניס מן שאלה מנחה,

האם מן הנכון לטפח בן ברית בתוך עמנו כאשר הוא אינו מכיר בזכויותנו לאדמה עליה

אנו בונים את אדמותינו? ומה עם אדמותיו?

שאלות רבות מעלה נוסח הגדרת המדינה כמדינת לאום יהודי ומהווה בסיס לחוקה.

חברים, מי שיש לו כאן זכות בחירה...אני רוצה להציג בפניכם מספר שאלות, למי שאתם מצביעים הפנו שאלות אלו

תהיה כנים עם עצמכם, האם לאדם כזה היית מצביע?

1. שלטון- ההון? או העם? בשלטון העם בדרך דמוקרטית הרי שהבחירות צריכות להיות כשהעם מבקש תנאים

            מהמפלגות ועל ידי תשובתן לקבוע האם הן טובות לשלטון או לא...הבטחות סרק (המצב היום) בו כל

            פוליטיקאי מבטיח מבטיח מבטיח וממשיך להבטיח גם כשלא מקיים חייב להפסק!

2. ראש ממשלה- כנציג העם בממשלתו וסמכויותיו נקנות לו בעזרתם, מה הדרך של ראש הממשלה

                     להעלות נוסח או דעה או בעיה ששוררת בציבור ללא שתכתם משחיתות המערכת המשומנת?

3. ביטחון וכלכלה- שוב עניין של הגדרה, צבא העם? כשקצינים מסתובבים עם מדים שונים ונהנים ממטבח שונה ואוכל שונה

                      זה לא צבא העם סליחה, דרושה רפורמה יסודית לגבי הגדרת המצב ובמקביל מבחינה בטחונית, הרי איך

                      ייתכן המצב שחברת מלט בארץ ישנה אחת (מונפול יחידי בנשר) אך מפעלי נשק יש כהינתן היד?

                      ואם יש יותר חברות נשק מדוע התקציב הצבאי צריך להיות גבוהה כ"כ במקום לדרוש מאותן חברות בתור

                      ספקית יחידה בלעדית לצבא ישראל נשק? כי הרי בלעדיו הן לא היו קיימות באדמות אלו ובתור צבא העם

                      מהעם יגיע נשקו (דרך החברה) והיא תהיה פטורה ממס על אדמותיה (שוב כמובן בדרישות לגבי תנאי

                      העסקה לעם כי מהם מגיע הסמכות והכוח!!)

חברים המהפכה מגיעה מבפנים! הגיע הזמן לעמוד, הגיע הזמן לראות הגיע הזמן לדרוש

חיים בצל פחד, לא עוד.

באתי ראיתי ניצחתי!    

פתיחתו של בלוגי אבחר להציג את עצמי תחילה,

אמנם הסיכון הנמוך שאחד מכם מכיר אותי לא אספק לכם את שמי

אך היו סמוכים ובטוחים שהתיאורים והסיפורים שתקראו כאן

מוצגים כראות עייני בסיטואציה...

נולדתי לבית רגיל באמת אח, אחות בעיר פרברית בצפון

לאמא שעבדה אז במשרד החינוך ואבא שהיה עובד אם זה במפעל או חברה

לפעמים בכמה עבודות במקביל...לאבא שלי היה סרטן ולמזלי

הוא יכול להגיד שהוא ניצח אותו, כי בהמשך אני מקווה שתבינו בדיוק כפי שלי לקח

(ולקח לי יותר מדי זמן) להבין שבלעדיו לא הייתי מגיע לכאן היום (לטובה ולרעה כן?

אני אישית אוהב להסתכל על זה בנקודת מבט חיובית, אבל לפעמים קל לאבד אותה)

אם הייתם נותנים לי הזדמנות להסביר את התכונה שאני חושב שמייחדת אותי

הייתי אומר הנכונות לעשות הכל בשביל לעזור לאחר קח הייתי וקח אהיה כנראה גם כל חיי...

אם זה בעברי שניסיתי "לאמץ" את שכני שהיה לתקופה חברו הכי טוב של אחי והוזנח עקב

התמכרותו לסמים (עד היום אני לא יודע איזה הוא עשה חוץ מחשיש) ולחברו למשפחה תומכת באמת

הזמנתי אותו לארוחות והוא אסף בשבילי צבים, אהבתי לשחק איתם בגינה...

היום שאני לא אשכח איתו היה יום אחרי שאח שלי ואחותי לקחו אותי להצתלם כי חשבו

שזה רעיון טוב לנסות לשלוח תמונות שלי לדוגמנות, שביום זה אותו אדם שכ"כ ניסיתי לעזור

פרץ לבייתנו פרס את הארנק של אמא שלי על השולחן ועשה בלאגן במטבח...בסופו של יום הוא גנב

10 שקלים מהארנק כמה חבילות במבה וצ'יפס..ואת המצלמה עם הפילים בתוכה של התמונות שלי...

ולמרות זאת רגשות טינה או שנאה לא יכולות לקחת בי חלק לגביו כי הזכרון שלי הוא כילד ואיך הוא הקסים אותי

בזמנים אלו ולא בזמנים לאחר מכן שפניו היו מכוסות חורים.

לפעמים אפילו בחרתי לעזור לאחר אף על פי שאני יודע כי דבר זה יפגע בי...

אחרי הצבא הצלחתי להגשים לעצמי חלום ולהתקרב לעבר ייעודי שחלמתי עליו מאז עוד היותי ילד של להיות ווטרינר,

התקבלתי ללימודים של הנדסת ביוטכנולוגיה מצאתי דירה ממש בזול בקיבוץ מדהים עם שכנים שהיו בשבילי

כמשפחה מאוחדת וכמובן חברה ופה קבור הכלב.

כשביום אחד ידעתי שאני נמצא בצומת והינה היא,

אני יכול להמשיך את היום שלי בלימודים ולחזור הביתה ושום דבר לא קרה ולמעשה אני מתקדם במטרתי

או שאני יכול לנסוע לחברה שלי ולתמוך בה בשעת משבר חמורה ביותר, כמובן שהיו לי עוד בחירות אבל שני אלו נראו

לי בזמנו הכי הגיוניות, ובחירתי? ללא היסוס וללא מחשבה פעמיים כשיש מישהו בסבל ואני יכול לעזור אעשה הכל,

גם אם זה יפגע בי...סופו של דבר נגמר במצב שהיא ניסתה להתאבד במקום מגורי כשאני הייתי בעבודה

אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי שבו היא בגדה בי...האם גם פה לא שמרתי טינה?

עד היום אני בקשר איתה ומתעניין לשלומה כי מבין אני את נסיבות המקרים.

בסופו של דבר הגעתי למסכנה שכשאני מאושר ואני משדר מן אנרגיה חיובית ופועל למטרת

הישגם של קבוצתי אשר גם תומכת בי כולם יוצאים מורווחים.

וזהו להתחלה :) יום טוב