ללכת לאיבוד

אתמול לראשונה עמדתי מול האמת

זה לא שזוגיות זה נושא רחוק ממני 

פשוט כלכך מפחיד להיות בתוכה באמת

ולחוות נטישה אחר שנתת את האמון באדם

שעמדת מולו ערומה לראות כיצד הוא הולך לחיקו

כשדברתי על זה בטיפול הרגשתי את חוסר איפוק

ונקרעתי בבכי,כזה שלא שולטים בו,המטפל חייך

והיה בא לי לשאול אותו מדוע.

ועדין עם כל הגילוי כשאני שמה מולי תמונה של זוגיות

זה די מרתיע,אני כלכך רחוקה מזה וזה לא מרגיש חסר

אך אם אזכר בזוגיות שהיתה לי,אני יודעת כמה נפלא זה

כשיצאתי עם גל הפסקתי לעשן,הרגשתי בטוחה אך 

כשהתלוו נשימות כאלה המעידות על חרמנות נבהלתי

ושוב הרגשתי לא בטוחה,מניסיון עם ידיד סוטה אני יודעת

איך הנשימות שלהם נשמעים.כשאני נזכרת שבגבר יש גם

מיניות מתפרצת זה מרתיע ואני מתחילה לסגת.

עשיתי התלמדות בתור מארחת בהמלצת סאפ והיום הודיעו

שזה לא מתאים ורק הבוקר הרגשתי שזה לא המקום שלי

הם טענו שחסר לי ביטחון לו רק היו באים כלקוח היו מבינים 

את הטעות שלהם.אצלי הכל ענין של זמן וברגע שסומכים עלי

רואים שיש על מה אך אני לוקחת זאת בצורה לגיטמית לגמרי ומבינה.