ללכת לאיבוד

צפייה מציפה בדמעות בפרק נוסף של הסדרה הטובה ביותר "אימפריית זגורי"

והכותרת היא בידיוק המשפט שאיתי שנים ונשאלה כל החיים והיא התשובה למעשה לחומה

כי עם כל הלבד אתה עורם חומות ולא מבין מה הטעם במשהו זמני אם יהיה חד פעמי כתער הפוער

פער בלב האדם וממיתו.

זמן זה משהו כלכך נדוש ורגיש ואהבה שזמנה חולף,כששניהם מתאחדים

אתה מפחד לאבד אי שם את עצמך ואת אהובך בו זמנית.מנעתי מעצמי לאהוב

כי פחדתי על ההשלכה,כי אצלי האהבה היא נצחית ולא כשאר האנשים

אני זוכרת אותם אחד אחד,זה תמיד איתי אך מרגיש חלק נפרד

האנשים שאהבתי והייתי מוכנה לתת להם הכל

מצחיק להזכר בדמותי האוהבת.כלכך רכה וכואבת

אך אמיצה ומסורה כלכך.מורן של היום היתה קוראת למורן של אז

מתחסדת כי מורן של פעם הייתה מוכנה לתת הכל ורצתה לוותר

על הכל למען חיוך האחר.

נדמה שלעולם לא אצליח להסיר את העשבים השוטים שצמחו מסביבי ובתוכי