ללכת לאיבוד

הייתי בטוחה שעברתי את זה והשארתי מאחור

אך כנראה שלא.אולי אני הבנתי בראש אך בתחושה

אני חוששת מכל מגע שלא ידוע

אבא שלי בזמן האחרונה התחיל להשמיע קולות

לבדו וזה די מרתיע את הקרקע וגם כשישנתי לצד אמי

כל תזוזה שלה הבהילה אותי.חששתי שמישהו נכנס

למיטה במקומה.ולכן שנתי היתה מפוקפקת כמו הקרקע

החסרת ביטחון שיש לי בבית.

אני בדרך לעבודה ונראה שאאחר

ופאק כמה אני שונאת לאחר ביחוד לאנשים

שמעירים אותי על הבוקר בלחץ כאילו שזה תלןי

בי מתי האוטובוס מגיע.

קשה לי מידי ואני תוהה מתי אוכל להרגיש בטוחה

ולישון כמו תינוק שלא מפחד מדבר ולא מודע לסכנות