ללכת לאיבוד

לבסוף ביליתי את חג בכיף בחיק משפחתו של נימרוד ולצד נימרוד ו"חברתו"

הבדידות נעלמה חרש.ועדין עם הכיף אני מרגיש יותר מידי מלוכלכת

מכל הריבים והריכולים הסובבים אותי,הנוהל של אנשים מסוימים לשפוט ולתייג אנשים

מחליא אותי ואני תוהה למה הם הולכים כלכך רחוק ולא מנסים להסתכל על הדברים אחרת

למה תמיד לראות רק רע ורע להקשיב לריכולים ולנסות לגרום לצד הנפגע ובדרך פוגע

לראות את דברים באור אחר היא משימה לא פשוטה כשהוא לא מקשיב

קשה לי עם מציאות כזו שאנשים עיוורים ולא רואים שאולי הם מנסים להגן על עצמם

אך יורים לעצמם בלב,כן שם היכן שהכי רגיש וקשה.לרגע נשמע שאני מדברת עלי

יש בי חלק כזה ויחד עם זאת אני תמיד מנסה להוציא אותי מסיפור כדי להבין דברים

מחר המפגש החברתי עם החבר'ה מהעבודה ואני טיפה חוששת מהתחושה לצידם

סאפ תהיה וגם סהר.סאפ חברה שלא מזמן רבתי איתה שאוהבת לדבר לא מעט

עם אלו ששברו את הלב לחברותיה...לא בידיוק שברו לפחות לא לי ועדין זה מציק

סהר הוא אחד האנשים שאתן לו הכל רק שיהיה מאושר כבר ספרתי עליו ב"מתה מהלכת"

הוא יהיה גם ואני חוששת מהמצב שיווצר בין שניהם לנגד עיניי זה לא שהם חברים

או מאוהבים ואולי דווקא בגלל זה אני טיפלה מקנאה אך לא אוותר על המפגש

בגלל שטויות כאלה גם אם הלב אומר אחרת.

היום כישבנו מול ים המלח אני נימרוד ו"חברתו" טוב נו לא בידיוק חברתו

היו חברים למעשה הקשר שקושר זה בעיקר עצם זה שהם קרובים משפחה

נימרוד כבר לא אוהב אותה והיא אוהבת בשביל שניים אך זה לא הנושא

.דברתי איתה על נושא אינטימי קשה לי להגיד את המילה

הזו "מציצה" היא אמרה שהיתה מסוגלת לעשות את זה וישר התעוותו פניי

זה לא רק גועל זה גם נוגד את הדת,שאלתי אם הם כבר חוו סקס

תמיד בשיחות כאלה הכל עובר לצד שלי,מבחינתם לפי דברי והתנהגותי

אני לא אדם מיני ואיך נימרוד אמר לא פעם "בעלך יצטרך להיות סבלני ו.."

קיצר רמז או אמר שאני לא בידיוק אתן לגבר את מה שצריך

ואני כל פעם מנסה לומר מבעד לשורות שמים שקטים עמוק

זה מפריע לי הזילזול הזה וזה מפתה אותי להראות אחרת

אולי בעיקר להכיר את עצמי מינית

תנו להבהיר נקודה אומנם כשמתארים דברים הנוגעים לסקס

ומעלה תמונה בדימיון אני נרתעת אך למעשה ביני לבין עצמי

כשיהיה לי מישהו כזה שאוהב ויתן לי את כל הסיבות לסמוך עליו

אין ספק שיהנה,זה שפני חמוצות לעבר תיאור זה לא אומר דבר

אני פשוט צריכה לסמוך ולאהוב ומתוך זה תדלק האש הזו

היא נדלקה כשהייתי בת 18 עם החבר הראשון

כלכך הייתי מסוקרנת וסמכתי עליו כי הוא לא יזם יותר מידי

כלומר לא הרגשתי שאנו סובבים סביב זה כשנפרדנו הבנתי שלא כל קשר נגמר בחתונה 

ולכן הרגשתי צורך להגן עלי כי עם כל הכבוד להנאה שבסקס הייתי ילדה

שרק רצתה לבנות בית ולא לעבור מיד אל יד אצלי הכל חייב ליות טוטאלי

אז שמרתי נגיעה תקופה ארוכה כ4 שנים עד לפני כמה חודשים,כי הבנתי

שלאט לאט אני שוכחת מהו מגע פשוט ונבהלת מכל טעות עם הזמן לא מצאתי

בעיה בנגיעה פשוטה

והיום אני די לא סגורה על עצמי ודי מבולבלת

אני יודעת מה הייתי אך לא יודעת מ אני היום

אני יודעת מה היו הגבולות שלי אך לא יודעת כבר כלום