מזמן כבר הפסקתי להחליט וזרמתי
עם המזג האוויר.הנחתי לרוח להכנס דרך
החלון אחר הדלת שסגרתי,הרוח היתה חייבת
להשתחרר.פרק חיי הראשון נבנה על תמימות
וחיפוש אחר גאולה עצמית בדימיון ובאמונה
הייתי כיהלום לא מלוטש כלכך טהורה וגלומה
החיים סחפו אותי למקום רחוק משם,בכל כל
ההתנסות להיות הכי טובה מאחורי הקלעים
והוותרנות באמונה שזה משתלם לי לא אך משתלם
הבנתי שאני חייבת איזון עבדתי על בניית האגו
החשיבה על עצמי והחלטתי להיות כשאר העדר
התמלאתי חומות וקוצים,הרגשתי צורך להראות משהו
אחר מתמימות.חפשתי את היצר כי פחדתי ש...
ונכלאתי לתוך המערבולת.חקרתי על מיניות והתחלתי
לדבר כמו כולם אחרת ממה שפעם האמנתי
אולי בניסיון להשתלב ולהיות חלק ולזעוק את הכעס
שנשמר שנים בין וויתור לחיוך.אז התלכלתי במידה
לגיטימית אך שונה מכל מה שהאמנתי
וכעת כשנוח,לא נוח עם מה שלא בידיוק
בחרתי.כעת כשעולה מולי השאלה כיצד
אני רוצה לזכות בבעל כמיכאל אני מבינה
שפה עלי רגע לעצור ולתהות מי אני בוחרת
להיות זה הזמן.כי כדי לבנות בית כחלומי
הבנוי מערכים ודת עלי לשוב לדרך שהזנחתי
כי נוח ואולי כי היצר עיוור והרצון להיות ככל השאר
להראות צד נועז יותר ממה שבאמת.
הגיע הזמן לבחור
והפעם זה הימור על חיי
כי מה שאבחר כעת יהיה בסיס
לבית שאבנה ולבעל שאבחר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
