ללכת לאיבוד

החלטה ראשונה כבר הוזנקה ואין רגע להתלבט

אני לא הולכת לוותר על זה וסוף סוף טסה לחופשה

בתאילנד סוף סוף אחווה עצמי נהנת ללא מחויבות לעבודה

או למשהו בכלל.מאוד חשוב לי שלפני אסגור על מדרשה אני מקווה

שזה לא התנגש.אני מתרגשת רק מהתהייה,מעט מבהיל עניין הכספי

בכל זאת אלו חסכונות ללימודים/חתונה ואין לי הורים שיעזרו לי

אז ככה שאני אצטרך מחדש..אך אני מנסה לזכור את העיקר

והינו שיחרור עצמי רק ברגע שאשתחרר ואתן לעצמי שקט מהכל

אדע את עצמי מחדש ואדע לבחור את בחירותי טוב יותר

אמש במשמרת לילה סהר בא לבקר וזה כלכך מוזר

כמה זה מרגיש טבעי החיבוק הקטן ממנו כאילו תמיד זה היה

אני מאוד מעריכה את סהר על הביקורים כי אצלו זה דבר נדיר

הוא לעולם לא יאהב אותי כמו שאני אותו אך הוא נותן לי את מה שאני צריכה

ואין כבר את התחושה של הזילזול מצידו.טוב לי במקום בו אנו עומדים

אני מרגישה שאם אעמוד בתוכניותי לעבור למדרשה ולגבי הטיסה

אני אהיה במקום טוב יותר.השאלה אם לבינתיים אי שם מיכאל יתחתן

האמת שזה לא מדאיג,הקב"ה יודע מה עושה.מה שמדאיג שהוא היחיד

שמצא חן בעיני בכל מובן