ללכת לאיבוד

אז זהו שבניגוד למשפחות לגיטימות הקטנה היא זו שאוכלת את הקש

הבכור אומנם גדל אצל סבתא אבל איי הוא חווה ילדות חצויה כצמר גפן

הוא עשה בר מצווה כשהגיע תורי פסחו עלי שישקיעו על בת ועוד אחרונה מה פתאום?

כשהשני נולד המציאו תירוץ שנת אבל.כשהם גדלו כל היה עדין סביר במידה מועטה

אך היה להם על מי להשען כשעשו רישיון וכשרצו רכב היה מי שיקנה להם

ואני הייתי צריכה לבכות בשביל מגפיים חדשות חייתי על בגדים של בת דודה

לרכב היה תקציב,בשבילי לא.אחי היה עד גיל 30 בבית רק הגעתי לגיל 23 

וכבר דורשים שאשלם שכבר דירה

אחי כרגע גר בבית שני של אבי,אני יכולה לשכוח מעזרה מצד הורים

ואז אימי מתפלאה איך למורן אין לקנות לה מתנות כמו בנה שקונה כל שני וחמישי

ומרויח כמו בנאדם לצד דירה שלא משלם שכירות.את כל הלימודים והחופשות

אני צריכה לסחוב על הגב לבד אוי ואני לא רוצה לדעת מה יהיה כשאתחתן

כל זה מתפוצץ באותה מהירות וזעם כמו בקבוק היין שנשבר על ידי אמי

ומה כבר בקשתי שתשלם עבור דברים שאני עובדת בשבילם כמו חמור

אני צריכה להסתדר לבד בחיי אין לי איש שיעזור ומה ההבדל ביני לבינם?

מה זה שהם בנים?זה שהם נולדים שהכל היה עוד..

"אחרונה אה"

"בטח מפונקת?"

אל תשאל איזו מפונקת.