ללכת לאיבוד

כלכך ריק ושומם לי שם בפנים עד כאב

וחוסר טעם בחיים למרות שקבעתי טיסה

למרות שאני גאה בעצמי על הציונים

למרות שאני יודעת שכל הסבל הזה זמני

ומחכה לי עתיד טוב יותר.

אני נרקבת בתוך עצמי ולא אכפת לי

אם מחר כבר לא אקום.אני מרגישה

אדם רע שכבר שכח לתת מבלי לרצות לקבל,

שיודע לראות את הרע והטוב נעלם ממנו.

נזהרת משום חשש להפגע.

למה אני לא יכולה להיות פשוט רכה וטובה

כמו כולם למה כשאני הופכת כזו אני מרגישה

לא טוב עם עצמי

מה קורה לי?