
ראשית אתחיל בנושא שהעלה בי חיוך
מדינת ישראל חוגגת 67 וזה לא מובן מאליו
67 שנה אנו סביב גדר בטוחה ויודעים שתמיד יש לאן לחזור
67 שנה אנו עם חופשי בארצו ולמרות שזה לא בידיוק אבל איי[
יש לנו מדינה עם צבא ושלטון.
67 שנה אנו מצליחים לגבור על הכל ולמרות שאנו העם
הכי שנוא אנו עדין כאן חיים יחד עם חיוך
67 שנה אנו עסוקים בלהתלונן על כמה שככה וככה
מתבכיינים מבלי להודות על העובדה זו אנו עם אחד ומנצח
67 שנה אנו נחלמים עבור אחד למען השני
67 שנה שאנו לא נבדלים שסוף כל סוף אנו בבית שלנו
67 שנה שחיילים מוסרים אתנ נפשם בשבילנו
תודה ענקית לכם בזכותכם אנו עוד כאן.
אני גאה במדינה שלנו שלמרות הכל מצליחה לעמוד על הרגלים
עברנו את השואה וזו ההוכחה הכי חותמת שלעם הזה לא יהיה סוף
ואיך אומרים "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה"
אני גאה באחדות לקראת האחר שלא תמצאו כמעט באף מקום
ואומנם כל אחד ודעתו אך יחד עם זאת המהות שלנו משותפת
השורשים שלנו הם כדמנו
כשאני מסתכלת על השגינו אני מוצאת את התשובה
להיכן אלוקים.הוא נמצא בנינו שומר עלינו למרות כל השנאה
אז העולם לא מושלם אך אם היה הוא מה היה התכלית?
עם יקר שלי אני שמחה וגאה בהיותכם חלק ממני
העזרה העצומה ויחד עם זאת השיפוט שלא במקום
אך עמוק בפנים אם נביט אחד לשני בעיניים אנו יודעים
שאם נפול יהיה על מי לסמוך שלמרות השוני אנו כאן אחד
למען השני.