אני מציגה עצמי לרוב העם הגברי ואולי אף לקרובי את הדמות הקשה והנלחמת
כמובן שיש בי עוד חלקים אך הם יותר אמיתיים וחיובים שמפצים על העוקצנות
והקשות שלי אך כל אלו הם רק חומה ששומרת עלי מפגיעה כואבת יותר.
כשאתה חשוף אתה נפגע ומרגיש
ואני לא אוהבת את כל מה שעולה ואחרי כלכך
הרבה כאב ואכזבות אני נזהרת טבעית.
פעם היה לי דייט כזה שהייתי טבעית לחלוטין רכה וחיננית ומציגה שאיפות כשל כולם
הבחור פשוט לא האמין והיה נדמה שהיה קשה לו להאמין שבחורה כמוני
תרצה אחד כמוהו ואז הבנתי מדוע כיסיתי תמיד על הרוך שיש בי
א.לא רצתי שמישהו יתאהב ויתאכזב כשיכיר אותי ואת מגרעותיי
ב.פחדתי להיות המתחסדת ושלא יאמינו לאמת החיובית שלי והנה הדייט הזה הבהיר לי זאת כנכון
ג.פחדתי להתאהב כשאני ככה חשופה וללא מגננות זו היתה תקופה טובה אז..למדתי והתקדמתי
אך מהר מאוד חזרתי למסלול שלי
ולמדתי מחדש חומות והחיים או אולי אבא
למדו כעס כלפי העם הגברי
לעיתים אני פשוט מציגה דמות שמרחיקה
מבלי כוונה או אולי טעונה בכעס על הצורך
הגברי הרגשתי שהם קוראים למשיכה אהבה
ושלא באמת קיים המעבר ואני מודה שאולי
זו שפיטה שלא נכונה.
אילו היה אפשר לראותי מעבר לפוזות
היו מגלים שאני רק הצגות ועם כל הדעות
אני רואה גם את האחר ולכן כשסומכת
מגלה רגישות.