אז היום החל בטיפול ולראשונה יכולתי לשוחח בפתיחות בנוגע למיניות
בהתחלה זה הביך ברמות אך עצם זה שהלכנו למקום השכלי והתרחקנו מהרגש
זה שיחרר.לראשונה מזה כל חיי יכולתי לומר הכל והודתי בקול במשיכה שלי לתחום
השליטה בכלל בכל הנוגע למין,משהו בשיתוף הזה הסיר ממני את הכבדות
ולקבל את עצמי ממקום אוהב ולא מבושה.
באופן טיפה מפתיע הוא המליץ לי לא ללכת למקום הזה
כי הוא מגיע ממקום לא נכון הצורך הזה,הוא רמז שהפנטזיה
עלולה להתהפך לסיוט וקבלת כוויה כואבת יותר כי נדמה
שאני חותרת למקום ההוא הקורבני.
אולי יש משו בדבריו ואולי יותר מכך אך משום מה
ככל שאסור מתחשק לי יותר.אני מאמינה שאני חסינה
אך עד שלא מגיעים למקום הזה לא ניתן לדעת עד כמה
זה יכול להיות תענוג לצד עוד טראומה.
"אני יודעת שאם אהיה במקום של בחירה אברח
ולכן במסגרת כזו מוכנעת לא יהיה לי את החופש הזה"
המשפט הזה סיכם ואני מניחה גרם לו להבין שזה לא נכון
עבורי.במילים אחרות אמרתי שמאהבה זה לא יקרה.
אבל תכלס כבר לא אכפת לי משום דבר
זה מצחיק שנתפסתי על אדם אחד ועם אחר לא ארשה
לעצמי ומצד שני זה מעולה כי אם לא הוא אז אחכה למיניות
שמגיעה מאהבה אך לעולם לא תממש את הפנטזיה הנסתרת שלי
מתחת לכל ארשת שליטה ותוקפנית בפני כל מי ששולח עינייו בי.(בציציי)
אני עדין לא מעכלת שככה בפשיטות עם חיוך מבויש יכלתי
לדבר על משהו כלכך איישי שאפילו בפני עצמי היה קשה לי להודות
אני גאה בעצמי שדחפתי את עצמי להפתח כדי להבין את עצמי
ולקבל תמונה אחרת על הדברים.מרגישה צורך עמוק להודות למטפל
עם כל זה שזה עבודתו כבר היתה לי אחת שמולה יכלתי לשתוק
ולא כיוונה אותי ופשוט שתקנו ודברנו על שטויות והוא תמיד שואל
ויודע להוציא ממני את הרגש.
ולגבי סאפ חברתי זו שניתקתי איתה קשר בגלל שטויות
ואולי כעס וראיית עולמה פורח למול הריקבון הפנימי
קבלתי תמונה אחרת על הדברים ואני מתכוונת לשוחח עימה
כי תכלס זו היא שנלחמה על קשר עד עכשיו והגיע הזה שאקח חלק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
