אז באתי לפה, כי פעם כשכתבתי הצלחתי להוריד הרבה...הרגשתי יותר טוב מאיך שאני מרגישה עכשיו, זה בטוח.
הייתי 44 עכשיו אני 52-53 (אני מפחדת לבדוק באמת) ואני רוצה לחזור ועוד לרדת ל-52.
אני שוקלת ככה בגללו אבל, בגלל המאמי שלי שאני באמת באמת אוהבת, אבל שנינו בעצם הפסקנו עם הספורטיביות שלנו במהלך הזוגיות, הוא כמובן לא השמין, הוא סתם פחות שרירי אבל אני פרה, לפחות מרגישה ככה וכן אנשים אומרים לי שאני מטומטמת או אנשים מחמיאים לי, אבל אני מרגישה שפעם התחילו איתי הרבה יותר. אני יודעת את זה בעצם, אני אפילו לא עושה את זה בגלל אחרים אני עושה את זה נטו בשביל עצמי. כי אני מרגישה פרה שמנה ומבחילה, ואני לא מבינה מה אתה רוצה אותי בכלל.
אני החלטתי שאני צריכה לחזור לפעם-להפסיק לאכול פשוט. לשתות מלא קפה, ואם תה אז בלי סוכר, וללעוס מלא מסטיקים ואם ממש ממש קשה אז לקנות זירו אבל חוץ מזה שום דבר לא צריך להיכנס לי לפה.
הבעיה הרצינית היא ימי שישי... מאמי אכן יידאג לי אם אני לא אוכל, אבל אני יודעת להסתיר הכל זה בסדר. הבעיה האמיתית היא ארוחת שישי, בלתי אפשרי להתחמק ממנה, וזה לא מאחוות משפחה, בכלל לא, אני לא חלק ממשפחה בכלל.. אני יותר אדם שמחוייב להיות פב, מחוייב שיתעללו בו בכל היבט, האדם השנוא בעצם, שאף אחד לא רוצה פה.
המשפחה שלי זה נושא דיי ארוך ככה שאם מישהו באמת קורא את זה ורוצה לדעת (אני בספק) אני אשתף אבל, לא יודעת כרגע זה לדבר לעצמי...ולעצמי לא בא לחשוב על משפחה כרגע...
אז צריך להפסיק. צריך לקנות מסטיקים, צריך לקנות תה ירוק, בעצם אני צריכה לסתום את הפה שלי.
אני חושבתשפעילות גופנית היא מאוד חשובה אבל כרגע אני לא יכולה לרוץ, אז אולי ננסה להגיע במלא אבל מלא סטים ל500 כפיפות בטן, ו50 שכיבות סמיכה. (לא מאמינה שאני אצליח כזה מהר אבל פעם באמת יכולתי, פעם היו לי שרירי בטן חזקים..עכשיו הכל ג'לי.
אז נראה לי שחפרתי מספיק לאוויר,
לילה טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
