התגעגעתי אלייך כל כך, לנשיקות שלך, לידיים הגדולות שמחבקות אותי, מלטפות אותי,

מציתות בי אש, נוגעות, מועכות, אוהבות, מכאיבות.

חיכיתי כל היום שתבוא, איך פתאום יומיים רחוקים ממך מרגישים קרים..

לא מצליחה להתמודד עם הרגשות שמציפים אותי.

ואז באת, בחיוך אחד התמלאתי ציפייה, למשוך אותך למעלה לקרוע את הבגדים.

מתנשקים, מלקקים, צובטים ומושכים,

כל אחד בודק את קצה היכולת של השני,

הכל מתמלא בחום, בקור של מזגן מעורבב ברוק,

נושמת, מתפתלת, מוטרפת.

והיד שלך מושכת אותי למטה, מסמנת לי שאתה מחפש קצת קרבה,

פותחת את המכנס, הריצ'רץ' כמו באוטומט נפתח.

מלטפת, מושכת, מועכת והנשימה שלך מואצת- בדיוק כמו שאני אוהבת.

קמה לכבות את האור ואתה ממלמל על כך שאתה חייב ללכת,

מחייכת בשביעות רצון- אתה לא הולך לשום מקום.

מפשילה את המכנס, מנשקת, צוללת ומגיעה

יורדת ועולה, אתה ממש כמו הטילון האהוב עליי

גונח, מתנשף, רועד ומפרכס.

ואין לך מושג כמה שאני נהנית, כמעט כמוך אם לא יותר..

לא מפספסת סנטימטר,  ממלמלת ש"חשבתי שאתה צריך ללכת"

ולפני שאתה מספיק לענות מכסה הכל וכמו תזמורת שהולכת וגוברת אתה מגיע לשיא

משלב את אצבעותיך בשלי וכמעט תולש אותן מהמקום

ואין בך אוויר, ואין בי נשימה, 

מחייכת בזדוניות,

אני את שלי עשיתי, יודעת שכל הלילה תחשוב עליי ועל הפה שלי

יודעת שתספור את השעות עד שאגיע מחר לסיבוב האמיתי

כל כך טוב לחזור, כל כך טוב להרגיש בבית

מנשק אותי כאילו בי תמצא את האוויר לנשימה

עכשיו אתה יכול ללכת, לצבור קצת כוחות 

מחר לא אתן לך לישון.

התגעגעתי, 

מיס טי.