עיניים ירוקות רודפות אותי לאן שאני לא הולכת, במיוחד בלילה, כשאני ישנה, הן אוהבות להתנגב.

אתמול בלילה הן נכנסו לי לראש, יצרו ויזואליות מושלמת של העיניים שלך מחייכות כשהן מסתכלות עליי. 

וכמה שניסיתי ורציתי, להעלים אותך, לצלול לשינה טובה ועמוקה, העיניים לא הרפו ממני, כאילו ישבת שם בצד בקצה המחשבות שלי

אני ממש זוכרת, יושב על כסא משלב רגליים אחת על השנייה, עם איזה לבוש חסר התאמה וסנדלי הכפכפים שהופכות אותך לניגוד המוחלט שלי, מדגישות את ההפכים שאנחנו. יושב וצופה בי, מעביר את כל הלילה רק מתבונן, בוחן, מחייך אליי מדיי פעם כמו אומר "תמשיכי, אני כאן, לא הולך לשום מקום"

וכמה רציתי שתלך, שתניח לי קצת, תתן שקט למחשבות שגם ככה כל היום עסוקות בך

וכשאתה סוף סוף מניח לי, אז אני מתחילה להתגעגע, כמו מפחדת שנמאס לך, שהנה שוב נפלתי ואני שלך ואתה בכלל לא שלי.

עיניים ירוקות רודפות אותי, בוחנות כל מבט שלי, כל צעד, כל תנועה.

עיניים ירוקות בחנו אותי היום, כל תנועה, כל צעד בשמלת מקסי ירוקה

"היום היה בך משהו מיוחד" וכמה רציתי שתקח את המושכות לידיים, שתהיה קצת יותר אסרטיבי אבל הפחדנות שבך כרגיל השתלטה, ואכזבת במשחק שהמצאתי במיוחד בשבילך.

קיבלת עליי שליטה מלאה, נתונה לכל החלטה שלך ולא קיימת אפילו לא אחת.

אל תדאג, אלמד אותך את המשחק, כשיהיה תורי תדע כמה כייף זה להחליט מה אתה לובש מתחת, שכל מה שעלייך הוא במיוחד בשבילי, איך הדברים הקטנים וחסרי המשמעות הופכים פתאום למרגשים ומשני מחשבה.

אל תדאג, אתה תראה שגם רחוק לפעמים מרגיש קרוב קרוב וזה אפילו לא כולל טיפת עירום..

תדאג, הזהרתי אותך, באתי מוכנה הפעם(;