נסעתי לתל אביב במכונית עם אבא, בדרך ניסיתי ללמוד למתכונת בכימיה שניראת לי כמו צרה אחת גדולה.

התסכלתי לרגע מהחלון וראיתי את הים, 

הסתכלתי רחוק לאופק והים לא נגמר, ים גדול וסוער, ים ללא סוף.

בהשוואה אליו המתכונת בכימיה בכלל לא מפחידה.

נזכרתי שהים התיכון, הסוער והגדול הזה, קטן מאוד בהשווה לאוקיינוסים שיש על כדור הארץ.

והאוקיינוסים והימים הענקיים האלה מכסים שני שליש משטח כדור הארץ.

ביחס לזה, המתכונת בכימיה היא בכלל כלום.

וכדור הארץ הענק הזה, כל כך קטן ונראה כמעט חסר משמעות ליד השכנים שלו.

וביחס לאחד הגורמים החשובים שמעניקים לנו חיים (ואחראים למתכונת שתהיה לי בכימיה) כדור הארץ כבר בלתי נראה.

ואו, היא גדולה!
 אבל גם היא... כמו המתכונת, הים התיכון, האוקיינוסים וכדור הארץ... קטנטנה

בקיצור, צריך לקחת הכל בפרספקטיבה :)

המתכונת קטנה עלי, וגם הבעיות שלכם